Ecc 3:1 א לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים  {פ}
Ecc 3:2 ב        עת ללדת        ועת למות           עת לטעת        ועת לעקור נטוע
Ecc 3:3 ג        עת להרוג        ועת לרפוא           עת לפרוץ        ועת לבנות
Ecc 3:4 ד        עת לבכות          ועת לשחוק           עת ספוד         ועת רקוד
Ecc 3:5 ה        עת להשליך אבנים        ועת כנוס אבנים           עת לחבוק         ועת לרחק מחבק
Ecc 3:6 ו        עת לבקש         ועת לאבד           עת לשמור        ועת להשליך
Ecc 3:7 ז        עת לקרוע        ועת לתפור           עת לחשות        ועת לדבר
Ecc 3:8 ח        עת לאהב         ועת לשנא           עת מלחמה        ועת שלום  {פ}
Ecc 3:9 ט         מה יתרון העושה באשר הוא עמל
Ecc 3:10 י ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם--לענות בו
Ecc 3:11 יא את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם--מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף
Ecc 3:12 יב ידעתי כי אין טוב בם--כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו
Ecc 3:13 יג וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו--מתת אלהים היא
Ecc 3:14 יד ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם--עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו
Ecc 3:15 טו מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף
Ecc 3:16 טז ועוד ראיתי תחת השמש  מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע
Ecc 3:17 יז אמרתי אני בלבי--את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים  כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם
Ecc 3:18 יח אמרתי אני בלבי--על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם
Ecc 3:19 יט כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם--כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל
Ecc 3:20 כ הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר
Ecc 3:21 כא מי יודע רוח בני האדם--העלה היא למעלה ורוח הבהמה--הירדת היא למטה לארץ
Ecc 3:22 כב וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו--כי הוא חלקו  כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו