Ecc 2:1 א אמרתי אני בלבי לכה נא אנסכה בשמחה וראה בטוב והנה גם הוא הבל
Ecc 2:2 ב לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זה עשה
Ecc 2:3 ג תרתי בלבי למשוך ביין את בשרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בסכלות--עד אשר אראה אי זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים מספר ימי חייהם
Ecc 2:4 ד הגדלתי מעשי  בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים
Ecc 2:5 ה עשיתי לי גנות ופרדסים ונטעתי בהם עץ כל פרי
Ecc 2:6 ו עשיתי לי ברכות מים--להשקות מהם יער צומח עצים
Ecc 2:7 ז קניתי עבדים ושפחות ובני בית היה לי גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי מכל שהיו לפני בירושלם
Ecc 2:8 ח כנסתי לי גם כסף וזהב וסגלת מלכים והמדינות עשיתי לי שרים ושרות ותענגות בני האדם--שדה ושדות
Ecc 2:9 ט וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חכמתי עמדה לי
Ecc 2:10 י וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם  לא מנעתי את לבי מכל שמחה כי לבי שמח מכל עמלי וזה היה חלקי מכל עמלי
Ecc 2:11 יא ופניתי אני בכל מעשי שעשו ידי ובעמל שעמלתי לעשות והנה הכל הבל ורעות רוח ואין יתרון תחת השמש
Ecc 2:12 יב ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות  כי מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו
Ecc 2:13 יג וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות--כיתרון האור מן החשך
Ecc 2:14 יד החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם
Ecc 2:15 טו ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם אני יקרני ולמה חכמתי אני אז יתר ודברתי בלבי שגם זה הבל
Ecc 2:16 טז כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם  בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם הכסיל
Ecc 2:17 יז ושנאתי את החיים--כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש  כי הכל הבל ורעות רוח
Ecc 2:18 יח ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש  שאניחנו לאדם שיהיה אחרי
Ecc 2:19 יט ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש גם זה הבל
Ecc 2:20 כ וסבותי אני ליאש את לבי--על כל העמל שעמלתי תחת השמש
Ecc 2:21 כא כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת--ובכשרון ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו--גם זה הבל ורעה רבה
Ecc 2:22 כב כי מה הוה לאדם בכל עמלו וברעיון לבו--שהוא עמל תחת השמש
Ecc 2:23 כג כי כל ימיו מכאבים וכעס ענינו--גם בלילה לא שכב לבו גם זה הבל הוא
Ecc 2:24 כד אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו גם זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא
Ecc 2:25 כה כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני
Ecc 2:26 כו כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים--גם זה הבל ורעות רוח