Esth 4:1 ומרדכי ידע על ידא דאליהו כהנא רבא ית כל דאיתעבד בשמי מרומא ומה דאיתחייבו עמא בית ישראל לאישתצאה מגו עלמא והיכמא דאיתיהב ואיתחתם להובדיהון מן עלמא עילוי ארעא היכדין איכתוב ואיתחתם בשמי מרומא על עיסק דאיתהניאו מן סעודתיה דאחשורוש רשיעא ברם חותמא הוה חתים מן טינא ושדר מארי עלמא ית אליהו כהנא רבא לחואה למרדכי יקום ויצלי קדם מארי עלמא על עמיה וכד ידע מרדכי בזע ית לבושוהי ואלביש לבושא דשק על בשריה ושוי קיטמא על רישיה וקביל קבילתא רבתא ובכא במרירות נפשא בקל עציב
Esth 4:2 ואתא עד פלטירא דמלכא ארום לית רשו לגבר למיעל לתרע פלטירין דמלכא כד לביש לבושא דשק
Esth 4:3 ובכל פילכא ופילכא אתר דפיתגם גזירת מלכא וגזירת דינא מטי אבלא רבא ליהודאי וצומא ובכותא ומספדא לבוש שק וקיטמא הות מיתשם עילוי צדיקיא סגיאין
Esth 4:4 ועלן עולימתן דאסתר ורבנהא וחויאו לה ואיזדעזעת מלכתא לחדא ושדרת לבושי מלכותא למלבש ית מרדכי ולמעדי ית שקיה מעילויה ולא קביל
Esth 4:5 וקרת אסתר לדניאל דמתקרי התך דעל מימר פומיה מתחתכן פיתגמי מלכותא מרבני מלכא דאקים קדמהא ופקדת ליה על מרדכי למידע מה דין קל בכותא דהוא בכי ועל מה דין לא קביל לבושי מלכותא דשדרת ליה
Esth 4:6 ונפק התך למללא לות מרדכי לפתאה דקרתא דלקדם פלטירין דלמלכא
Esth 4:7 וחוי ליה מרדכי ית כל דערעיה על עיסק דלא סגיד להמן ולא גחין לאנדרטיה וית פרשת״דררה#2#״ דממון כסף עשר אלפין ככרין דאמר המן למתקל על ידיהון דגזברין דממנן על בית גנזי מלכא בגין יהודאי לאובדותהון
Esth 4:8 וית דיוטגמא די כתב גזירתא דאיתיהבת בשושן לשציותהון יהב ליה לאחזאה ית אסתר ולחואה לה מה דחשיב המן רשיעא על עמא דיהודאי ולפקדא עלהא למיעל לות מלכא לפייסא ליה ולמבעי רחמין על עמהא
Esth 4:9 ועאל התך וחוי לאסתר ית פיתגמי מרדכי
Esth 4:10 ואמרת אסתר להתך למיזל ולמללא למרדכי ופקידת ליה על עיסק מרדכי דלא יגרי מצותא עם המן ארום דבבו בין עשו ויעקב הוה נטיר ליה
Esth 4:11 ושויאת אסתר מלין בפום התך ואמרת ליה כדנא תימר למרדכי הלא המן רשיעא גזר על מימר אחשורוש דלא למיעל לות מלכא לדרתא גואה בלא רשו וכען כל עבדי מלכא ועממין דדירין בפילכי מלכא ידעין די כל גבר ואיתתא דייעול לות מלכא לדרתא גואה דלא מתקרי על פומיה דהמן חדא היא גזירת דיניה לממת בר ממאן דיושט ליה מלכא ית תגדא דדהבא ויחי ואנא לא איתקריתי למיעל לות מלכא דין זמן תלתין יומין
Esth 4:12 וכד חזא המן רשיעא ית התך די שמיה דניאל עאל ונפיק לות אסתר ותקיף רוגזי ביה וקטליה ואיזדמן תמן מיכאל מלאכא וחוי למרדכי ית פיתגמי אסתר
Esth 4:13 ואמר מרדכי למיכאל לאתבא לות אסתר כדנן תימרון לה אל תחשיבי בנפשיכי לאישתזבא בבית מלכא יתיר מכל יהודאי
Esth 4:14 ארום אם משתק תשתוקי בעידנא הדא ולא תפיגי על יהודאי רווחא ושזבותא יקום ליהודאי מן אתר אחרן בדיל זכות אבהת עלמא וישזיב יתהון מארי עלמא מן יד בעלי דבביהון ואנת וגיסת בי אבהתיך תובדון על ההוא חובתא ומאן הוא חכימא דינדע אין לשתא דאתיא בעידנא הדא את מטיא למחסן למלכותא
Esth 4:15 ואמרת אסתר למיכאל לאתבא לות מרדכי
Esth 4:16 איזיל כנוש ית כל יהודאי דאישתכחן בשושן וצומו עמי לא תיכלון ולא תשתון תלתא יומין וצלו קדם ייי מארי עלמא בליליא וביממא ואוף אנא ואולימתי אצום היכדין ובתר כן אעול לות מלכא דלא כדינא והיכמא דהובידית מן בית נשיא ואידברית מינך באונסא כדין אובד מן חיי עלמא הדין בגין פורקן עמא בית ישראל
Esth 4:17 ונ{עץ} מרדכי ועבר על חדוות חגא דפסחא צומא גזר ויתיב על קיטמא ועבד ככל דפקידת עילוהי אסתר