Rom 14:1 וְאֶת־הֶחָלוּשׁ בָּאֱמוּנָה אוֹתוֹ קַבֵּלוּ וְלֹא לָדִין אֶת־הַמַּחֲשָׁבוֹת
Rom 14:2 יֵשׁ מַאֲמִין שֶׁמּוּתָּר לֶאֱכֹל כָּל־דָּבָר וְהֶחָלוּשׁ לֹא יֹאכַל כִּי אִם־יָרָק
Rom 14:3 הָאֹכֵל אַל־יִבֶז אֶת־אֲשֶׁר לֹא יֹאכֵל וַאֲשֶׁר לֹא יֹאכַל אַל־יָדִין אֶת־הָאֹכֵל כִּי־קִבֵּל אֹתוֹ הָאֱלֹהִים
Rom 14:4 מִי אַתָּה כִּי תָדִין עֶבֶד שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּךְ הֵן לַאֲדֹנָיו הוּא אִם יָקוּם וְאִם יִפֹּל אֲבָל יוּקַם כִּי־יָכֹל הָאֱלֹהִים לַהֲקִימוֹ
Rom 14:5 יֵשׁ מַבְדִּיל בֵּין־יוֹם לָיוֹם וְיֵשׁ אֲשֶׁר כָּל־הַיָּמִים דֹּמִים בְּעֵינָיו יְהִי כָל־אִישׁ נָכוֹן בְּדַעְתּוֹ
Rom 14:6 הַשֹּׁמֵר אֶת־הַיּוֹם לְקַדְּשׁוֹ שֹׁמֵר אֹתוֹ לָאָדוֹן וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ שֹׁמֵר לָאָדוֹן אֵינֶנּוּ שֹׁמֵר הָאֹכֵל אֹכֵל לְשֵׁם הָאָדוֹן כִּי מוֹדֶה הוּא לֵאלֹהִים וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ אֹכֵל לְשֵׁם הָאָדוֹן אֵינֶנּוּ אֹכֵל וּמוֹדֶה הוּא לֵאלֹהִים
Rom 14:7 כִּי אֵין־אִישׁ מִמֶּנּוּ חַי לְנַפְשׁוֹ וְאֵין אִישׁ מֵת לְנַפְשׁוֹ
Rom 14:8 כִּי אִם־נִחְיֶה נִחְיֶה לָאָדוֹן וְאִם נָמוּת נָמוּת לָאָדוֹן לָכֵן בֵּין חַיִּים וּבֵין מֵתִים לָאָדוֹן הִנֵּנוּ
Rom 14:9 כִּי בַּעֲבוּר זֹאת מֵת הַמָּשִׁיחַ וַיָּקָם וַיֶּחִי לְמַעַן יִהְיֶה אָדוֹן גַּם עַל־הַמֵּתִים גַּם עַל־הַחַיִּים
Rom 14:10 וְאַתָּה מַה־לְּךָ כִּי תָדִין אֶת־אָחִיךָ וּמַה־לְּךָ כִּי תָבוּז לְאָחִיךָ הֲלֹא כוּלָּנוּ עֲתִידִים לַעֲמֹד לִפְנֵי כִסֵּא דִּין אֱלֹהִים
Rom 14:11 כִּי כָתוּב חַי־אָנִי נְאוּם־יְהֹוָה כִּי לִי תִּכְרַע כָּל־בֶּרֶךְ וְכָל־לָשׁוֹן תּוֹדֶה לֵאלֹהִים
Rom 14:12 הִנֵּה כָּל־אֶחָד מִמֶּנּוּ עַל־נַפְשׁוֹ יִתֵּן חֶשְׁבּוֹן לֵאלֹהִים
Rom 14:13 לָכֵן אַל־נָדִין עוֹד אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ כִּי אִם־זֶה יְהִי דִינְכֶם שֶׁלֹּא־יִתֵּן אִישׁ לִפְנֵי אָחִיו מִכְשׁוֹל אוֹ מוֹקֵשׁ
Rom 14:14 אֲנִי יָדַעְתִּי וּבָרוּר לִי הַדָּבָר בָּאָדוֹן יֵשׁוּעַ כִּי־אֵין טָמֵא בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְרַק־טָמֵא הוּא לְמִי שֶׁיַּחְשְׁבֶנּוּ לוֹ לְטָמֵא
Rom 14:15 וְאִם־יֵעָצֵב אָחִיךָ עַל־דְּבָר מַאֲכָל אֵינְךָ הֹלֵךְ דֶּרֶךְ אַחֲוָה אַל־נָא תְאַבֵּד בְּאָכְלְךָ אֶת־אֲשֶׁר בַּעֲדוֹ מֵת הַמָּשִׁיחַ
Rom 14:16 לָכֵן הִזָּהֵרוּ פֶּן־יִהְיֶה טוּבְכֶם לְגִדּוּפִים
Rom 14:17 כִּי־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים אֵינֶנָּה אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כִּי־צְדָקָה הִיא וְשָׁלוֹם וְשִׂמְחָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ
Rom 14:18 וְהָעֹבֵד בָּאֵלֶּה אֶת־הַמָּשִׁיחַ רָצוּי הוּא לֵאלֹהִים וּבָחוּן לָאֲנָשִׁים
Rom 14:19 וְעַתָּה נִרְדְּפָה־נָּא דַּרְכֵי שָׁלוֹם וַאֲשֶׁר נְכוֹנֵן בּוֹ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ
Rom 14:20 אַל־תַּהֲרוֹס אֶת־מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים עַל־דְּבַר מַאֲכָל הֵן הַכֹּל טָהוֹר וְרַע הוּא לָאָדָם אֲשֶׁר יֹאכֲלֶנּוּ לְמִכְשֹׁל
Rom 14:21 טוֹב שֶׁלֹּא־תֹאכַל בָּשָׂר וְלֹא־תִשְׁתֶּה יָיִן וְלֹא־תַעֲשֶׂה דָבָר אֲשֶׁר יִתְנַגֶּף־בּוֹ אָחִיךָ וְהָיָה לוֹ לְמִכְשֹׁל וּלְפוּקָה
Rom 14:22 אִם יֵשׁ לְךָ אֱמוּנָה תְּהִי־לְךָ לְבַדְּךָ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים אַשְׁרֵי הָעֹשֶׂה הַכָּשֵׁר בְּעֵינָיו וְאֵין לִבּוֹ נֹקְפוֹ
Rom 14:23 וַאֲשֶׁר סָפֵק לוֹ בְּאָכְלוֹ נֶאְשָׁם כִּי לֹא עָשָׂה מֵאֱמוּנָה וְכָל־הַנַּעֲשֶׂה שֶׁלֹּא מֵאֱמוּנָה חֵטְא הוּא