Eze 47:1 א וישבני אל פתח הבית והנה מים יצאים מתחת מפתן הבית קדימה כי פני הבית קדים והמים ירדים מתחת מכתף הבית הימנית מנגב למזבח
Eze 47:2 ב ויוצאני דרך שער צפונה ויסבני דרך חוץ אל שער החוץ דרך הפונה קדים והנה מים מפכים מן הכתף הימנית
Eze 47:3 ג בצאת האיש קדים וקו בידו וימד אלף באמה ויעברני במים מי אפסים
Eze 47:4 ד וימד אלף ויעברני במים מים ברכים וימד אלף ויעברני מי מתנים
Eze 47:5 ה וימד אלף--נחל אשר לא אוכל לעבר  כי גאו המים מי שחו נחל אשר לא יעבר
Eze 47:6 ו ויאמר אלי הראית בן אדם ויולכני וישבני שפת הנחל
Eze 47:7 ז בשובני--והנה אל שפת הנחל עץ רב מאד  מזה ומזה
Eze 47:8 ח ויאמר אלי המים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה וירדו על הערבה ובאו הימה אל הימה המוצאים ונרפאו המים
Eze 47:9 ט והיה כל נפש חיה אשר ישרץ אל כל אשר יבוא שם נחלים יחיה והיה הדגה רבה מאד  כי באו שמה המים האלה וירפאו וחי--כל אשר יבוא שמה הנחל
Eze 47:10 י והיה יעמדו (עמדו) עליו דוגים מעין גדי ועד עין עגלים--משטוח לחרמים יהיו למינה תהיה דגתם כדגת הים הגדול רבה מאד
Eze 47:11 יא בצאתו וגבאיו ולא ירפאו למלח נתנו
Eze 47:12 יב ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר--כי מימיו מן המקדש המה יוצאים והיו (והיה) פריו למאכל ועלהו לתרופה  {פ}
Eze 47:13 יג כה אמר אדני יהוה גה גבול אשר תתנחלו את הארץ לשני עשר שבטי ישראל--יוסף חבלים
Eze 47:14 יד ונחלתם אותה איש כאחיו אשר נשאתי את ידי לתתה לאבתיכם ונפלה הארץ הזאת לכם--בנחלה
Eze 47:15 טו וזה גבול הארץ  לפאת צפונה מן הים הגדול הדרך חתלן--לבוא צדדה
Eze 47:16 טז חמת ברותה סברים אשר בין גבול דמשק ובין גבול חמת חצר התיכון אשר אל גבול חורן
Eze 47:17 יז והיה גבול מן הים חצר עינון גבול דמשק וצפון צפונה וגבול חמת ואת פאת צפון
Eze 47:18 יח ופאת קדים מבין חורן ומבין דמשק ומבין הגלעד ומבין ארץ ישראל הירדן--מגבול על הים הקדמוני תמדו ואת פאת קדימה
Eze 47:19 יט ופאת נגב תימנה מתמר עד מי מריבות קדש נחלה אל הים הגדול ואת פאת תימנה נגבה
Eze 47:20 כ ופאת ים הים הגדול מגבול עד נכח לבוא חמת זאת פאת ים
Eze 47:21 כא וחלקתם את הארץ הזאת לכם--לשבטי ישראל
Eze 47:22 כב והיה תפלו אותה בנחלה לכם ולהגרים הגרים בתוככם אשר הולדו בנים בתוככם והיו לכם כאזרח בבני ישראל--אתכם יפלו בנחלה בתוך שבטי ישראל
Eze 47:23 כג והיה בשבט אשר גר הגר אתו--שם תתנו נחלתו נאם אדני יהוה  {פ}