Lam 1:1 אמר ירמיהו נבייא וכהנא רבא איכדין אתגזר על ירושלם ועל עמהא לאיתדנא בתירוכין ולמספד עליהון איכא הוה כמא דאיתדנו אדם והוה דאתרכו מגנתא דעדן ואספד מרי עלמא עליהון קדשא בריך הוא איכא ענת מידת דינא וכין אמרת על סגיאות חובא מרד דבגוהא אשתדור דעל ועל כין תהי יתבא בלחודא כגבר מכתשי דבלחודוי יתיב וקריא דהות מלא אכלוסין ועממין סגיאין אתרוקינת מנהון והות דמיא כארמלתא דמתרברבא בעלמין׃
Lam 1:2 כד שלח משה נבייא מאללין לאללא ית ארעא דכנען ותבו אזגדיא ואפיקו שום ביש על ארעא דישראל וההוא ליליא תשעה באב הוה כד שמעו עמא בית ישראל ית בסירתא בשתא הדא ארימו ית קלהון ובכו עמא בלילא ההוא מן יד דתקוף רגזא דייי עליהון וגזר למהוי בכן בליליא ההוא לדריהון על חורבן בית מוקדשא וכד אתאמר בנבואה לירמיהו כהנא רבא למהוי חריבא ירושלם על ידוי דנבוכדנצר רשיעא אין לא תיבין בתיובתא מן יד עאל ואוכח לעמא דישראל וסריבו לקבלא למימריה בכין אתא נבוכדנצר רשיעא ואגלי ית ישראל ובית מקדשא אוקיד בנורא בתשעא יומין בירחא דאב כנשתא דישראל בכיא ודמעהא זליג על לסתהא ולית דימליל ליה תנחומין מכל טעותהא דרחימת למיזל בתריהון ובגין כל חברהא ארשיעו בה תבו למהוי לה בעלי דבב{ו}׃
Lam 1:3 גלת יהודה משעבוד ומסגיאות פלחנא דהוו מפלחין באחוהון בני ישראל דאזדבנו להון ולא קרו חירותא לעבדיהון ואמהתהון דהוו מזרעית ישראל ובגין כן אף אינון אתמסרו ביד עממיא וכנישתא דבית יהודה היא יתבא ביני עממיא לא אשכחת מנח מפולחנא קשיא דשעבידו יתה כל רדפהא אדבקוהא כד היא מתחבאה ביני מצריאניא ואעיקו לה׃
Lam 1:4 כל זמן דהות ירושלם מתבניא סריבו ישראל למיסק לירושלם לאתחזאה קדם ייי תלת זמנין בשתא ועל חוביהון דישראל איצטדיאת ירושלם ואתעבידו אורחת ציון אבלו מדלא עליל בה בזמן מועדא כל תרעהא צדין כהניהא מתאנחן על די בטילו קורבניא בתולתהא מתאבלין על די פסקו למיפק בחמשא עסר יומין באב וביומא דכפוריא די הוא בעסרא יומין בתשרי לחינגא בחינוגין והיא מרירא לה׃
Lam 1:5 הוו מעיקהא מתמנן עלה לרישין ובעלי דבבהא הוו יתבין בשלוא ארום ייי תבר יתה על סגי מרודתה טפלהא אזלו בשביתא קדם מעיקא׃
Lam 1:6 ונפק מן כנשתא דציון זיוהא הוו רברבנהא מסתחרין על מיכלא כאילא במדברא ולא אשכחו אתר כשר למרעיהון ואזלו בתשות כוחא ולא הות להון חילא למערק לאשתיזבא מן קדם רדיף׃
Lam 1:7 הות דכירא ירושלם יומין קדמאין דהות מדורה בכרכין תקיפין ומרדא ושליטא בכל עלמא וכל רגוגה דהוו לה מן יומין קדמאין ועל חובהא נפלו עמהא ביד נבוכדנצר רשיעא ואעיק להון ולית דיסייע לה חזוהא מעיקיא דאזלו בגלותא חייכו על דפסק טובה מבינהא׃
Lam 1:8 חובא רבא חבת ירושלם בגין כין לטלטול הות כל עממיא דהוו מיקרין לה מלקדמין נהגו בה זילותא ארום חזו בדקהא ברם היא מתאנחא אתהפיכת לאחורא׃
Lam 1:9 סאובתה בשיפולהא לא צביאת לאידכאה מחובהא לא דכירת מא דעתיד למיתי עלה בסוף יומיא ונחתת ונפלת והות פרישן ולית דימליל תנחומין עלה חזי ייי ית עניי ארום אתררב עלי בעלי דבבי׃
Lam 1:10 ידיה אושיט נבוכדנצר רשיעא ושליף סיפא וקטע כל רגוגיהא אף כנישתא דישראל שריאת ליללא ארום חזת עממיא עלו לבית מקדשהא דפקידית על יד נבייא על עמון ומואב דלא ידכון למיעל בכנשתא דילך׃
Lam 1:11 כל עמא דירושלם אניחו מכפנא ותבעין לחים למיכל יהבו ריגוגהון בלחמא לקיימא נפשהון חזי ייי ואסתכל מן שמיא ארום הויתי גרגרניתא׃
Lam 1:12 אשבעית״אשלחית#1#״ לכון כל דעברו באורחא זורו הכא אסתכלו וחזו האית כיבא ככאיבי דאסתקף לי דתבר ייי יתי ביום תוקף רגזיה׃
Lam 1:13 מן שמיא שלח אישתא בכרכי תקיף וכבש יתהון פרס מצדתא לרגלי אותבני לאחורי קדם בעלי דבבי יהב יתי צדיא כל יומא מרחקא׃
Lam 1:14 איתקיד נור מרודי בידיה ואשתבשו כשבשין דגופנא סליקו על קדלי איתקלי חילי מסרני ייי ביד מאן לית אנא יכיל למקם׃
Lam 1:15 כבש כל תקיפי ייי בקרבי ערע עלי זמן לתברא חיל עולימי ועלן עממיא על גזירת מימרא דייי וסאיבו בתולתא דבית יהודה עד דהוה מישד דם בתולהון כגבר דמבעט במעצרתא וחמר ענבוהי שדיין׃
Lam 1:16 על טפליא דאתרטשו ועל נשיא מעדיתא דאתבקעו כרסיהון אמרת כנשתא דישראל אנא בכיא ותרתין עיני זלגן דמעהא היך מבועא מיא ארום אתרחק מני מנחים מקיים יתי ומליל תנחומין על נפשי הוו בני צדיין ארום אתגבר עליהון בעלי דבבא׃
Lam 1:17 פרשת ציון ידהא מן עקתהא היכמא דפרשא איתתא על מתברא פגנת ולית דנחים לה פקיד לבית יעקב פקודיא ואוריתא למנטר ועברו על גזירת מימריה בגין כין אסתחרו חזור לבית ישראל מעיקוהי הות ירושלם דמיא לאתתא מרחקא ביניהון׃
Lam 1:18 אמר ייי במימר לעמא בית ישראל דלא יעבר קטלין בחרבא בארעהון אזל יאשיה מלכא שלף חרבא על פרעה חגירא בבקעת מגדו דלא אתפקד ולא תבע אולפן מן קדם ייי בכין רגמו רגומיא גירין למלכא יאשיה ומית ועד לא נפקת נשמתיה הוה רחיש בשפותיה וכן אמר זכאה הוא ייי ארום עברית על מימריה שמעו כען כל עממיא הספידו דאספיד ירמיה על יאשיה וחמו כאבי דבתר מותיה בתולתי ועולמי אזלו בשביא׃
Lam 1:19 אמרת ירושלם כד אתמסרת ביד נבוכדנצר קריתי למרחמי בני עממיא דגזרית קיים להון די יסייעוני ואינון חכימין מנאי ואתהפיכו לחבלא יתי הינון רומאי דעלו עם טיטוס ואספסינוס רשיעא ובנו כרכומין על ירושלם כהניא וסביא בגו קרתא אתנגידו מן כפנא ארום תבעו סעיד לחמא למיכלהון ויקיימון ית נפשתהון׃
Lam 1:20 חזי ייי ארום עיק לי מעי אידגרו אתהפיך לבי בקרבי ארום מעבר עברית על גזירת מימרך בגין כן מן ברא תכלת חרבא ומלגיו חרגת כפנא כמלאך דממנא על מותא׃
Lam 1:21 שמעו עממיא ארום מתאנחא אנא ולית דינחים לי כל בעלי דבבי שמעו בשתא דמטת עלי חדו ארום את הוא ייי דעבדת איתיתא עלי יום פורענות ערעת עלי מערע לצדותני כין תערע עליהון ויהון צדין כותי׃
Lam 1:22 תיעול ליום דינא רבא כל בישתהון די אבאישו לי קדמך ותסתקף להום כמא דאסתקפת עלי על סגיאות מרודי ארום סגיאו אנחתי ולבי חלש׃
Lam 1:2 כד שלח משה נבייא מאללין לאללא ית ארעא דכנען ותבו אזגדיא ואפיקו שום ביש על ארעא דישראל וההוא ליליא תשעה באב הוה כד שמעו עמא בית ישראל ית בסירתא בשתא הדא ארימו ית קלהון ובכו עמא בלילא ההוא מן יד דתקוף רגזא דייי עליהון וגזר למהוי בכן בליליא ההוא לדריהון על חורבן בית מוקדשא וכד אתאמר בנבואה לירמיהו כהנא רבא למהוי חריבא ירושלם על ידוי דנבוכדנצר רשיעא אין לא תיבין בתיובתא מן יד עאל ואוכח לעמא דישראל וסריבו לקבלא למימריה בכין אתא נבוכדנצר רשיעא ואגלי ית ישראל ובית מקדשא אוקיד בנורא בתשעא יומין בירחא דאב כנשתא דישראל בכיא ודמעהא זליג על לסתהא ולית דימליל ליה תנחומין מכל טעותהא דרחימת למיזל בתריהון ובגין כל חברהא ארשיעו בה תבו למהוי לה בעלי דבב{ו}׃
Lam 1:3 גלת יהודה משעבוד ומסגיאות פלחנא דהוו מפלחין באחוהון בני ישראל דאזדבנו להון ולא קרו חירותא לעבדיהון ואמהתהון דהוו מזרעית ישראל ובגין כן אף אינון אתמסרו ביד עממיא וכנישתא דבית יהודה היא יתבא ביני עממיא לא אשכחת מנח מפולחנא קשיא דשעבידו יתה כל רדפהא אדבקוהא כד היא מתחבאה ביני מצריאניא ואעיקו לה׃
Lam 1:4 כל זמן דהות ירושלם מתבניא סריבו ישראל למיסק לירושלם לאתחזאה קדם ייי תלת זמנין בשתא ועל חוביהון דישראל איצטדיאת ירושלם ואתעבידו אורחת ציון אבלו מדלא עליל בה בזמן מועדא כל תרעהא צדין כהניהא מתאנחן על די בטילו קורבניא בתולתהא מתאבלין על די פסקו למיפק בחמשא עסר יומין באב וביומא דכפוריא די הוא בעסרא יומין בתשרי לחינגא בחינוגין והיא מרירא לה׃
Lam 1:5 הוו מעיקהא מתמנן עלה לרישין ובעלי דבבהא הוו יתבין בשלוא ארום ייי תבר יתה על סגי מרודתה טפלהא אזלו בשביתא קדם מעיקא׃
Lam 1:6 ונפק מן כנשתא דציון זיוהא הוו רברבנהא מסתחרין על מיכלא כאילא במדברא ולא אשכחו אתר כשר למרעיהון ואזלו בתשות כוחא ולא הות להון חילא למערק לאשתיזבא מן קדם רדיף׃
Lam 1:7 הות דכירא ירושלם יומין קדמאין דהות מדורה בכרכין תקיפין ומרדא ושליטא בכל עלמא וכל רגוגה דהוו לה מן יומין קדמאין ועל חובהא נפלו עמהא ביד נבוכדנצר רשיעא ואעיק להון ולית דיסייע לה חזוהא מעיקיא דאזלו בגלותא חייכו על דפסק טובה מבינהא׃
Lam 1:8 חובא רבא חבת ירושלם בגין כין לטלטול הות כל עממיא דהוו מיקרין לה מלקדמין נהגו בה זילותא ארום חזו בדקהא ברם היא מתאנחא אתהפיכת לאחורא׃
Lam 1:9 סאובתה בשיפולהא לא צביאת לאידכאה מחובהא לא דכירת מא דעתיד למיתי עלה בסוף יומיא ונחתת ונפלת והות פרישן ולית דימליל תנחומין עלה חזי ייי ית עניי ארום אתררב עלי בעלי דבבי׃
Lam 1:10 ידיה אושיט נבוכדנצר רשיעא ושליף סיפא וקטע כל רגוגיהא אף כנישתא דישראל שריאת ליללא ארום חזת עממיא עלו לבית מקדשהא דפקידית על יד נבייא על עמון ומואב דלא ידכון למיעל בכנשתא דילך׃
Lam 1:11 כל עמא דירושלם אניחו מכפנא ותבעין לחים למיכל יהבו ריגוגהון בלחמא לקיימא נפשהון חזי ייי ואסתכל מן שמיא ארום הויתי גרגרניתא׃
Lam 1:12 אשבעית״אשלחית#1#״ לכון כל דעברו באורחא זורו הכא אסתכלו וחזו האית כיבא ככאיבי דאסתקף לי דתבר ייי יתי ביום תוקף רגזיה׃
Lam 1:13 מן שמיא שלח אישתא בכרכי תקיף וכבש יתהון פרס מצדתא לרגלי אותבני לאחורי קדם בעלי דבבי יהב יתי צדיא כל יומא מרחקא׃
Lam 1:14 איתקיד נור מרודי בידיה ואשתבשו כשבשין דגופנא סליקו על קדלי איתקלי חילי מסרני ייי ביד מאן לית אנא יכיל למקם׃
Lam 1:15 כבש כל תקיפי ייי בקרבי ערע עלי זמן לתברא חיל עולימי ועלן עממיא על גזירת מימרא דייי וסאיבו בתולתא דבית יהודה עד דהוה מישד דם בתולהון כגבר דמבעט במעצרתא וחמר ענבוהי שדיין׃
Lam 1:16 על טפליא דאתרטשו ועל נשיא מעדיתא דאתבקעו כרסיהון אמרת כנשתא דישראל אנא בכיא ותרתין עיני זלגן דמעהא היך מבועא מיא ארום אתרחק מני מנחים מקיים יתי ומליל תנחומין על נפשי הוו בני צדיין ארום אתגבר עליהון בעלי דבבא׃
Lam 1:17 פרשת ציון ידהא מן עקתהא היכמא דפרשא איתתא על מתברא פגנת ולית דנחים לה פקיד לבית יעקב פקודיא ואוריתא למנטר ועברו על גזירת מימריה בגין כין אסתחרו חזור לבית ישראל מעיקוהי הות ירושלם דמיא לאתתא מרחקא ביניהון׃
Lam 1:18 אמר ייי במימר לעמא בית ישראל דלא יעבר קטלין בחרבא בארעהון אזל יאשיה מלכא שלף חרבא על פרעה חגירא בבקעת מגדו דלא אתפקד ולא תבע אולפן מן קדם ייי בכין רגמו רגומיא גירין למלכא יאשיה ומית ועד לא נפקת נשמתיה הוה רחיש בשפותיה וכן אמר זכאה הוא ייי ארום עברית על מימריה שמעו כען כל עממיא הספידו דאספיד ירמיה על יאשיה וחמו כאבי דבתר מותיה בתולתי ועולמי אזלו בשביא׃
Lam 1:19 אמרת ירושלם כד אתמסרת ביד נבוכדנצר קריתי למרחמי בני עממיא דגזרית קיים להון די יסייעוני ואינון חכימין מנאי ואתהפיכו לחבלא יתי הינון רומאי דעלו עם טיטוס ואספסינוס רשיעא ובנו כרכומין על ירושלם כהניא וסביא בגו קרתא אתנגידו מן כפנא ארום תבעו סעיד לחמא למיכלהון ויקיימון ית נפשתהון׃
Lam 1:20 חזי ייי ארום עיק לי מעי אידגרו אתהפיך לבי בקרבי ארום מעבר עברית על גזירת מימרך בגין כן מן ברא תכלת חרבא ומלגיו חרגת כפנא כמלאך דממנא על מותא׃
Lam 1:21 שמעו עממיא ארום מתאנחא אנא ולית דינחים לי כל בעלי דבבי שמעו בשתא דמטת עלי חדו ארום את הוא ייי דעבדת איתיתא עלי יום פורענות ערעת עלי מערע לצדותני כין תערע עליהון ויהון צדין כותי׃
Lam 1:22 תיעול ליום דינא רבא כל בישתהון די אבאישו לי קדמך ותסתקף להום כמא דאסתקפת עלי על סגיאות מרודי ארום סגיאו אנחתי ולבי חלש׃
Previous
List