Zec 7:1 א ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך היה דבר יהוה אל זכריה בארבעה לחדש התשעי--בכסלו
Zec 7:2 ב וישלח בית אל שראצר ורגם מלך ואנשיו--לחלות את פני יהוה
Zec 7:3 ג לאמר אל הכהנים אשר לבית יהוה צבאות ואל הנביאים לאמר  האבכה בחדש החמשי--הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים  {פ}
Zec 7:4 ד ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר
Zec 7:5 ה אמר אל כל עם הארץ ואל הכהנים לאמר  כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה--הצום צמתני אני
Zec 7:6 ו וכי תאכלו וכי תשתו--הלוא אתם האכלים ואתם השתים
Zec 7:7 ז הלוא את הדברים אשר קרא יהוה ביד הנביאים הראשנים בהיות ירושלם ישבת ושלוה ועריה סביבתיה והנגב והשפלה ישב  {פ}
Zec 7:8 ח ויהי דבר יהוה אל זכריה לאמר
Zec 7:9 ט כה אמר יהוה צבאות לאמר  משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו
Zec 7:10 י ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשקו ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם
Zec 7:11 יא וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע
Zec 7:12 יב ולבם שמו שמיר משמוע את התורה ואת הדברים אשר שלח יהוה צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת יהוה צבאות
Zec 7:13 יג ויהי כאשר קרא ולא שמעו  כן יקראו ולא אשמע אמר יהוה צבאות
Zec 7:14 יד ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה  {פ}