Zep 2:1 א התקוששו וקושו--הגוי לא נכסף
Zep 2:2 ב בטרם לדת חק כמץ עבר יום בטרם לא יבוא עליכם חרון אף יהוה--בטרם לא יבוא עליכם יום אף יהוה
Zep 2:3 ג בקשו את יהוה כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו בקשו צדק בקשו ענוה--אולי תסתרו ביום אף יהוה
Zep 2:4 ד כי עזה עזובה תהיה ואשקלון לשממה אשדוד בצהרים יגרשוה ועקרון תעקר  {ס}
Zep 2:5 ה הוי ישבי חבל הים--גוי כרתים דבר יהוה עליכם כנען ארץ פלשתים והאבדתיך מאין יושב
Zep 2:6 ו והיתה חבל הים נות כרת רעים--וגדרות צאן
Zep 2:7 ז והיה חבל לשארית בית יהודה--עליהם ירעון  בבתי אשקלון בערב ירבצון--כי יפקדם יהוה אלהיהם ושב שבותם (שביתם)
Zep 2:8 ח שמעתי חרפת מואב וגדפי בני עמון--אשר חרפו את עמי ויגדילו על גבולם
Zep 2:9 ט לכן חי אני נאם יהוה צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם שארית עמי יבזום ויתר גוי ינחלום
Zep 2:10 י זאת להם תחת גאונם  כי חרפו ויגדלו על עם יהוה צבאות
Zep 2:11 יא נורא יהוה עליהם כי רזה את כל אלהי הארץ וישתחוו לו איש ממקומו כל איי הגוים
Zep 2:12 יב גם אתם כושים חללי חרבי המה
Zep 2:13 יג ויט ידו על צפון ויאבד את אשור וישם את נינוה לשממה ציה כמדבר
Zep 2:14 יד ורבצו בתוכה עדרים כל חיתו גוי--גם קאת גם קפד בכפתריה ילינו קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה
Zep 2:15 טו זאת העיר העליזה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד איך היתה לשמה מרבץ לחיה--כל עובר עליה ישרק יניע ידו  {פ}