Hab 2:1 א על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור ואצפה לראות מה ידבר בי ומה אשיב על תוכחתי
Hab 2:2 ב ויענני יהוה ויאמר כתב חזון ובאר על הלחות--למען ירוץ קורא בו
Hab 2:3 ג כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו--כי בא יבא לא יאחר
Hab 2:4 ד הנה עפלה לא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה  {ס}
Hab 2:5 ה ואף כי היין בגד גבר יהיר ולא ינוה  אשר הרחיב כשאול נפשו והוא כמות ולא ישבע ויאסף אליו כל הגוים ויקבץ אליו כל העמים
Hab 2:6 ו הלוא אלה כלם עליו משל ישאו ומליצה חידות לו ויאמר הוי המרבה לא לו--עד מתי ומכביד עליו עבטיט
Hab 2:7 ז הלוא פתע יקומו נשכיך ויקצו מזעזעיך והיית למשסות למו
Hab 2:8 ח כי אתה שלות גוים רבים ישלוך כל יתר עמים מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה  {פ}
Hab 2:9 ט הוי בצע בצע רע--לביתו  לשום במרום קנו להנצל מכף רע
Hab 2:10 י יעצת בשת לביתך קצות עמים רבים וחוטא נפשך
Hab 2:11 יא כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה  {פ}
Hab 2:12 יב הוי בנה עיר בדמים וכונן קריה בעולה
Hab 2:13 יג הלוא הנה מאת יהוה צבאות וייגעו עמים בדי אש ולאמים בדי ריק יעפו
Hab 2:14 יד כי תמלא הארץ לדעת את כבוד יהוה כמים יכסו על ים  {פ}
Hab 2:15 טו הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר--למען הביט על מעוריהם
Hab 2:16 טז שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל תסוב עליך כוס ימין יהוה וקיקלון על כבודך
Hab 2:17 יז כי חמס לבנון יכסך ושד בהמות יחיתן מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה
Hab 2:18 יח מה הועיל פסל כי פסלו יצרו--מסכה ומורה שקר  כי בטח יצר יצרו עליו לעשות אלילים אלמים  {ס}
Hab 2:19 יט הוי אמר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה--הנה הוא תפוש זהב וכסף וכל רוח אין בקרבו
Hab 2:20 כ ויהוה בהיכל קדשו  הס מפניו כל הארץ  {ס}