Obad 1:1 א חזון עבדיה כה אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח--קומו ונקומה עליה למלחמה
Obad 1:2 ב הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד
Obad 1:3 ג זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ
Obad 1:4 ד אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך--משם אורידך נאם יהוה
Obad 1:5 ה אם גנבים באו לך אם שודדי לילה--איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות
Obad 1:6 ו איך נחפשו עשו נבעו מצפניו
Obad 1:7 ז עד הגבול שלחוך כל אנשי בריתך--השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך--אין תבונה בו
Obad 1:8 ח הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו
Obad 1:9 ט וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל
Obad 1:10 י מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם
Obad 1:11 יא ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל ירושלם ידו גורל--גם אתה כאחד מהם
Obad 1:12 יב ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה
Obad 1:13 יג אל תבוא בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ביום אידו
Obad 1:14 יד ואל תעמד על הפרק להכרית את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה
Obad 1:15 טו כי קרוב יום יהוה על כל הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך
Obad 1:16 טז כי כאשר שתיתם על הר קדשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו
Obad 1:17 יז ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם
Obad 1:18 יח והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי יהוה דבר
Obad 1:19 יט וירשו הנגב את הר עשו והשפלה את פלשתים וירשו את שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את הגלעד
Obad 1:20 כ וגלת החל הזה לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד--ירשו את ערי הנגב
Obad 1:21 כא ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה ליהוה המלוכה {ש}
Obad 1:2 ב הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד
Obad 1:3 ג זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ
Obad 1:4 ד אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך--משם אורידך נאם יהוה
Obad 1:5 ה אם גנבים באו לך אם שודדי לילה--איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות
Obad 1:6 ו איך נחפשו עשו נבעו מצפניו
Obad 1:7 ז עד הגבול שלחוך כל אנשי בריתך--השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך--אין תבונה בו
Obad 1:8 ח הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו
Obad 1:9 ט וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל
Obad 1:10 י מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם
Obad 1:11 יא ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל ירושלם ידו גורל--גם אתה כאחד מהם
Obad 1:12 יב ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה
Obad 1:13 יג אל תבוא בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ביום אידו
Obad 1:14 יד ואל תעמד על הפרק להכרית את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה
Obad 1:15 טו כי קרוב יום יהוה על כל הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך
Obad 1:16 טז כי כאשר שתיתם על הר קדשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו
Obad 1:17 יז ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם
Obad 1:18 יח והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי יהוה דבר
Obad 1:19 יט וירשו הנגב את הר עשו והשפלה את פלשתים וירשו את שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את הגלעד
Obad 1:20 כ וגלת החל הזה לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד--ירשו את ערי הנגב
Obad 1:21 כא ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה ליהוה המלוכה {ש}