Hos 7:1 א כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון--כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ
Hos 7:2 ב ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו
Hos 7:3 ג ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים
Hos 7:4 ד כלם מנאפים--כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו
Hos 7:5 ה יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים
Hos 7:6 ו כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם--בקר הוא בער כאש להבה
Hos 7:7 ז כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי
Hos 7:8 ח אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה
Hos 7:9 ט אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע
Hos 7:10 י וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת
Hos 7:11 יא ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו
Hos 7:12 יב כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי--כעוף השמים אורידם איסירם כשמע לעדתם {ס}
Hos 7:13 יג אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם--והמה דברו עלי כזבים
Hos 7:14 יד ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי
Hos 7:15 טו ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע
Hos 7:16 טז ישובו לא על היו כקשת רמיה--יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים
Hos 7:2 ב ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו
Hos 7:3 ג ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים
Hos 7:4 ד כלם מנאפים--כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו
Hos 7:5 ה יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים
Hos 7:6 ו כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם--בקר הוא בער כאש להבה
Hos 7:7 ז כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי
Hos 7:8 ח אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה
Hos 7:9 ט אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע
Hos 7:10 י וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת
Hos 7:11 יא ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו
Hos 7:12 יב כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי--כעוף השמים אורידם איסירם כשמע לעדתם {ס}
Hos 7:13 יג אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם--והמה דברו עלי כזבים
Hos 7:14 יד ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי
Hos 7:15 טו ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע
Hos 7:16 טז ישובו לא על היו כקשת רמיה--יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים