Jer 14:1 א אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו על דברי הבצרות
Jer 14:2 ב אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ וצוחת ירושלם עלתה
Jer 14:3 ג ואדריהם שלחו צעוריהם (צעיריהם) למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם--בשו והכלמו וחפו ראשם
Jer 14:4 ד בעבור האדמה חתה כי לא היה גשם בארץ בשו אכרים חפו ראשם
Jer 14:5 ה כי גם אילת בשדה ילדה ועזוב כי לא היה דשא
Jer 14:6 ו ופראים עמדו על שפים שאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי אין עשב
Jer 14:7 ז אם עונינו ענו בנו--יהוה עשה למען שמך כי רבו משובתינו לך חטאנו
Jer 14:8 ח מקוה ישראל מושיעו בעת צרה--למה תהיה כגר בארץ וכארח נטה ללון
Jer 14:9 ט למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע ואתה בקרבנו יהוה ושמך עלינו נקרא--אל תנחנו {ס}
Jer 14:10 י כה אמר יהוה לעם הזה כן אהבו לנוע--רגליהם לא חשכו ויהוה לא רצם--עתה יזכר עונם ויפקד חטאתם {פ}
Jer 14:11 יא ויאמר יהוה אלי אל תתפלל בעד העם הזה לטובה
Jer 14:12 יב כי יצמו אינני שמע אל רנתם וכי יעלו עלה ומנחה אינני רצם כי בחרב וברעב ובדבר אנכי מכלה אותם {ס}
Jer 14:13 יג ואמר אהה אדני יהוה הנה הנבאים אמרים להם לא תראו חרב ורעב לא יהיה לכם כי שלום אמת אתן לכם במקום הזה {ס}
Jer 14:14 יד ויאמר יהוה אלי שקר הנבאים נבאים בשמי--לא שלחתים ולא צויתים ולא דברתי אליהם חזון שקר וקסם ואלול (ואליל) ותרמות (ותרמית) לבם המה מתנבאים לכם {ס}
Jer 14:15 טו לכן כה אמר יהוה על הנבאים הנבאים בשמי ואני לא שלחתים והמה אמרים חרב ורעב לא יהיה בארץ הזאת בחרב וברעב יתמו הנבאים ההמה
Jer 14:16 טז והעם אשר המה נבאים להם יהיו משלכים בחצות ירושלם מפני הרעב והחרב ואין מקבר להמה--המה נשיהם ובניהם ובנתיהם ושפכתי עליהם את רעתם
Jer 14:17 יז ואמרת אליהם את הדבר הזה תרדנה עיני דמעה לילה ויומם ואל תדמינה כי שבר גדול נשברה בתולת בת עמי--מכה נחלה מאד
Jer 14:18 יח אם יצאתי השדה והנה חללי חרב ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב כי גם נביא גם כהן סחרו אל ארץ ולא ידעו {ס}
Jer 14:19 יט המאס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך--מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה
Jer 14:20 כ ידענו יהוה רשענו עון אבותינו כי חטאנו לך
Jer 14:21 כא אל תנאץ למען שמך אל תנבל כסא כבודך זכר אל תפר בריתך אתנו
Jer 14:22 כב היש בהבלי הגוים מגשמים ואם השמים יתנו רבבים הלא אתה הוא יהוה אלהינו ונקוה לך--כי אתה עשית את כל אלה {פ}
Jer 14:2 ב אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ וצוחת ירושלם עלתה
Jer 14:3 ג ואדריהם שלחו צעוריהם (צעיריהם) למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם--בשו והכלמו וחפו ראשם
Jer 14:4 ד בעבור האדמה חתה כי לא היה גשם בארץ בשו אכרים חפו ראשם
Jer 14:5 ה כי גם אילת בשדה ילדה ועזוב כי לא היה דשא
Jer 14:6 ו ופראים עמדו על שפים שאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי אין עשב
Jer 14:7 ז אם עונינו ענו בנו--יהוה עשה למען שמך כי רבו משובתינו לך חטאנו
Jer 14:8 ח מקוה ישראל מושיעו בעת צרה--למה תהיה כגר בארץ וכארח נטה ללון
Jer 14:9 ט למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע ואתה בקרבנו יהוה ושמך עלינו נקרא--אל תנחנו {ס}
Jer 14:10 י כה אמר יהוה לעם הזה כן אהבו לנוע--רגליהם לא חשכו ויהוה לא רצם--עתה יזכר עונם ויפקד חטאתם {פ}
Jer 14:11 יא ויאמר יהוה אלי אל תתפלל בעד העם הזה לטובה
Jer 14:12 יב כי יצמו אינני שמע אל רנתם וכי יעלו עלה ומנחה אינני רצם כי בחרב וברעב ובדבר אנכי מכלה אותם {ס}
Jer 14:13 יג ואמר אהה אדני יהוה הנה הנבאים אמרים להם לא תראו חרב ורעב לא יהיה לכם כי שלום אמת אתן לכם במקום הזה {ס}
Jer 14:14 יד ויאמר יהוה אלי שקר הנבאים נבאים בשמי--לא שלחתים ולא צויתים ולא דברתי אליהם חזון שקר וקסם ואלול (ואליל) ותרמות (ותרמית) לבם המה מתנבאים לכם {ס}
Jer 14:15 טו לכן כה אמר יהוה על הנבאים הנבאים בשמי ואני לא שלחתים והמה אמרים חרב ורעב לא יהיה בארץ הזאת בחרב וברעב יתמו הנבאים ההמה
Jer 14:16 טז והעם אשר המה נבאים להם יהיו משלכים בחצות ירושלם מפני הרעב והחרב ואין מקבר להמה--המה נשיהם ובניהם ובנתיהם ושפכתי עליהם את רעתם
Jer 14:17 יז ואמרת אליהם את הדבר הזה תרדנה עיני דמעה לילה ויומם ואל תדמינה כי שבר גדול נשברה בתולת בת עמי--מכה נחלה מאד
Jer 14:18 יח אם יצאתי השדה והנה חללי חרב ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב כי גם נביא גם כהן סחרו אל ארץ ולא ידעו {ס}
Jer 14:19 יט המאס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך--מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה
Jer 14:20 כ ידענו יהוה רשענו עון אבותינו כי חטאנו לך
Jer 14:21 כא אל תנאץ למען שמך אל תנבל כסא כבודך זכר אל תפר בריתך אתנו
Jer 14:22 כב היש בהבלי הגוים מגשמים ואם השמים יתנו רבבים הלא אתה הוא יהוה אלהינו ונקוה לך--כי אתה עשית את כל אלה {פ}