1Ch 21:1 א ויעמד שטן על ישראל ויסת את דויד למנות את ישראל
1Ch 21:2 ב ויאמר דויד אל יואב ואל שרי העם לכו ספרו את ישראל מבאר שבע ועד דן והביאו אלי ואדעה את מספרם
1Ch 21:3 ג ויאמר יואב יוסף יהוה על עמו כהם מאה פעמים--הלא אדני המלך כלם לאדני לעבדים למה יבקש זאת אדני למה יהיה לאשמה לישראל
1Ch 21:4 ד ודבר המלך חזק על יואב ויצא יואב ויתהלך בכל ישראל ויבא ירושלם
1Ch 21:5 ה ויתן יואב את מספר מפקד העם אל דויד ויהי כל ישראל אלף אלפים ומאה אלף איש שלף חרב ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף איש שלף חרב
1Ch 21:6 ו ולוי ובנימן לא פקד בתוכם כי נתעב דבר המלך את יואב
1Ch 21:7 ז וירע בעיני האלהים על הדבר הזה ויך את ישראל {ס}
1Ch 21:8 ח ויאמר דויד אל האלהים חטאתי מאד אשר עשיתי את הדבר הזה ועתה העבר נא את עוון עבדך כי נסכלתי מאד {פ}
1Ch 21:9 ט וידבר יהוה אל גד חזה דויד לאמר
1Ch 21:10 י לך ודברת אל דויד לאמר כה אמר יהוה שלוש אני נטה עליך בחר לך אחת מהנה ואעשה לך
1Ch 21:11 יא ויבא גד אל דויד ויאמר לו כה אמר יהוה קבל לך
1Ch 21:12 יב אם שלוש שנים רעב ואם שלשה חדשים נספה מפני צריך וחרב אויביך למשגת ואם שלשת ימים חרב יהוה ודבר בארץ ומלאך יהוה משחית בכל גבול ישראל ועתה ראה מה אשיב את שלחי דבר {ס}
1Ch 21:13 יג ויאמר דויד אל גד צר לי מאד אפלה נא ביד יהוה כי רבים רחמיו מאד וביד אדם אל אפל
1Ch 21:14 יד ויתן יהוה דבר בישראל ויפל מישראל שבעים אלף איש
1Ch 21:15 טו וישלח האלהים מלאך לירושלם להשחיתה וכהשחית ראה יהוה וינחם על הרעה ויאמר למלאך המשחית רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה עמד עם גרן ארנן היבוסי {ס}
1Ch 21:16 טז וישא דויד את עיניו וירא את מלאך יהוה עמד בין הארץ ובין השמים וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלם ויפל דויד והזקנים מכסים בשקים על פניהם
1Ch 21:17 יז ויאמר דויד אל האלהים הלא אני אמרתי למנות בעם ואני הוא אשר חטאתי והרע הרעותי ואלה הצאן מה עשו יהוה אלהי תהי נא ידך בי ובבית אבי ובעמך לא למגפה {ס}
1Ch 21:18 יח ומלאך יהוה אמר אל גד לאמר לדויד כי יעלה דויד להקים מזבח ליהוה בגרן ארנן היבסי
1Ch 21:19 יט ויעל דויד בדבר גד אשר דבר בשם יהוה
1Ch 21:20 כ וישב ארנן וירא את המלאך וארבעת בניו עמו מתחבאים וארנן דש חטים
1Ch 21:21 כא ויבא דויד עד ארנן ויבט ארנן וירא את דויד ויצא מן הגרן וישתחו לדויד אפים ארצה
1Ch 21:22 כב ויאמר דויד אל ארנן תנה לי מקום הגרן ואבנה בו מזבח ליהוה בכסף מלא תנהו לי ותעצר המגפה מעל העם
1Ch 21:23 כג ויאמר ארנן אל דויד קח לך ויעש אדני המלך הטוב בעיניו ראה נתתי הבקר לעלות והמורגים לעצים והחטים למנחה--הכל נתתי
1Ch 21:24 כד ויאמר המלך דויד לארנן לא כי קנה אקנה בכסף מלא כי לא אשא אשר לך ליהוה והעלות עולה חנם
1Ch 21:25 כה ויתן דויד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות
1Ch 21:26 כו ויבן שם דויד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויקרא אל יהוה ויענהו באש מן השמים על מזבח העלה {ס}
1Ch 21:27 כז ויאמר יהוה למלאך וישב חרבו אל נדנה
1Ch 21:28 כח בעת ההיא--בראות דויד כי ענהו יהוה בגרן ארנן היבוסי ויזבח שם
1Ch 21:29 כט ומשכן יהוה אשר עשה משה במדבר ומזבח העולה--בעת ההיא בבמה בגבעון
1Ch 21:30 ל ולא יכל דויד ללכת לפניו לדרש אלהים כי נבעת--מפני חרב מלאך יהוה {ס}
1Ch 21:2 ב ויאמר דויד אל יואב ואל שרי העם לכו ספרו את ישראל מבאר שבע ועד דן והביאו אלי ואדעה את מספרם
1Ch 21:3 ג ויאמר יואב יוסף יהוה על עמו כהם מאה פעמים--הלא אדני המלך כלם לאדני לעבדים למה יבקש זאת אדני למה יהיה לאשמה לישראל
1Ch 21:4 ד ודבר המלך חזק על יואב ויצא יואב ויתהלך בכל ישראל ויבא ירושלם
1Ch 21:5 ה ויתן יואב את מספר מפקד העם אל דויד ויהי כל ישראל אלף אלפים ומאה אלף איש שלף חרב ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף איש שלף חרב
1Ch 21:6 ו ולוי ובנימן לא פקד בתוכם כי נתעב דבר המלך את יואב
1Ch 21:7 ז וירע בעיני האלהים על הדבר הזה ויך את ישראל {ס}
1Ch 21:8 ח ויאמר דויד אל האלהים חטאתי מאד אשר עשיתי את הדבר הזה ועתה העבר נא את עוון עבדך כי נסכלתי מאד {פ}
1Ch 21:9 ט וידבר יהוה אל גד חזה דויד לאמר
1Ch 21:10 י לך ודברת אל דויד לאמר כה אמר יהוה שלוש אני נטה עליך בחר לך אחת מהנה ואעשה לך
1Ch 21:11 יא ויבא גד אל דויד ויאמר לו כה אמר יהוה קבל לך
1Ch 21:12 יב אם שלוש שנים רעב ואם שלשה חדשים נספה מפני צריך וחרב אויביך למשגת ואם שלשת ימים חרב יהוה ודבר בארץ ומלאך יהוה משחית בכל גבול ישראל ועתה ראה מה אשיב את שלחי דבר {ס}
1Ch 21:13 יג ויאמר דויד אל גד צר לי מאד אפלה נא ביד יהוה כי רבים רחמיו מאד וביד אדם אל אפל
1Ch 21:14 יד ויתן יהוה דבר בישראל ויפל מישראל שבעים אלף איש
1Ch 21:15 טו וישלח האלהים מלאך לירושלם להשחיתה וכהשחית ראה יהוה וינחם על הרעה ויאמר למלאך המשחית רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה עמד עם גרן ארנן היבוסי {ס}
1Ch 21:16 טז וישא דויד את עיניו וירא את מלאך יהוה עמד בין הארץ ובין השמים וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלם ויפל דויד והזקנים מכסים בשקים על פניהם
1Ch 21:17 יז ויאמר דויד אל האלהים הלא אני אמרתי למנות בעם ואני הוא אשר חטאתי והרע הרעותי ואלה הצאן מה עשו יהוה אלהי תהי נא ידך בי ובבית אבי ובעמך לא למגפה {ס}
1Ch 21:18 יח ומלאך יהוה אמר אל גד לאמר לדויד כי יעלה דויד להקים מזבח ליהוה בגרן ארנן היבסי
1Ch 21:19 יט ויעל דויד בדבר גד אשר דבר בשם יהוה
1Ch 21:20 כ וישב ארנן וירא את המלאך וארבעת בניו עמו מתחבאים וארנן דש חטים
1Ch 21:21 כא ויבא דויד עד ארנן ויבט ארנן וירא את דויד ויצא מן הגרן וישתחו לדויד אפים ארצה
1Ch 21:22 כב ויאמר דויד אל ארנן תנה לי מקום הגרן ואבנה בו מזבח ליהוה בכסף מלא תנהו לי ותעצר המגפה מעל העם
1Ch 21:23 כג ויאמר ארנן אל דויד קח לך ויעש אדני המלך הטוב בעיניו ראה נתתי הבקר לעלות והמורגים לעצים והחטים למנחה--הכל נתתי
1Ch 21:24 כד ויאמר המלך דויד לארנן לא כי קנה אקנה בכסף מלא כי לא אשא אשר לך ליהוה והעלות עולה חנם
1Ch 21:25 כה ויתן דויד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות
1Ch 21:26 כו ויבן שם דויד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויקרא אל יהוה ויענהו באש מן השמים על מזבח העלה {ס}
1Ch 21:27 כז ויאמר יהוה למלאך וישב חרבו אל נדנה
1Ch 21:28 כח בעת ההיא--בראות דויד כי ענהו יהוה בגרן ארנן היבוסי ויזבח שם
1Ch 21:29 כט ומשכן יהוה אשר עשה משה במדבר ומזבח העולה--בעת ההיא בבמה בגבעון
1Ch 21:30 ל ולא יכל דויד ללכת לפניו לדרש אלהים כי נבעת--מפני חרב מלאך יהוה {ס}