Num 30:1 א ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה  {פ}
Num 30:2 ב וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר  זה הדבר אשר צוה יהוה
Num 30:3 ג איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו--לא יחל דברו  ככל היצא מפיו יעשה
Num 30:4 ד ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה
Num 30:5 ה ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה--וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום
Num 30:6 ו ואם הניא אביה אתה ביום שמעו--כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה
Num 30:7 ז ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה
Num 30:8 ח ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה  וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה--יקמו
Num 30:9 ט ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה--ויהוה יסלח לה
Num 30:10 י ונדר אלמנה וגרושה--כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה
Num 30:11 יא ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה
Num 30:12 יב ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה--וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום
Num 30:13 יג ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו--כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום  אישה הפרם ויהוה יסלח לה
Num 30:14 יד כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש--אישה יקימנו ואישה יפרנו
Num 30:15 טו ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה--הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו
Num 30:16 טז ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו--ונשא את עונה [ (Numbers 30:17) יז אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו--בין אב לבתו בנעריה בית אביה  {פ} ]