Gen 2:1 א ויכלו השמים והארץ וכל צבאם
Gen 2:2 ב ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה
Gen 2:3 ג ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו  כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות  {פ}
Gen 2:4 ד אלה תולדות השמים והארץ בהבראם  ביום עשות יהוה אלהים--ארץ ושמים
Gen 2:5 ה וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח  כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה
Gen 2:6 ו ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה
Gen 2:7 ז וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה
Gen 2:8 ח ויטע יהוה אלהים גן בעדן--מקדם וישם שם את האדם אשר יצר
Gen 2:9 ט ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל--ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע
Gen 2:10 י ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים
Gen 2:11 יא שם האחד פישון--הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב
Gen 2:12 יב וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם
Gen 2:13 יג ושם הנהר השני גיחון--הוא הסובב את כל ארץ כוש
Gen 2:14 יד ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת
Gen 2:15 טו ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה
Gen 2:16 טז ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר  מכל עץ הגן אכל תאכל
Gen 2:17 יז ומעץ הדעת טוב ורע--לא תאכל ממנו  כי ביום אכלך ממנו--מות תמות
Gen 2:18 יח ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו
Gen 2:19 יט ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו
Gen 2:20 כ ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו
Gen 2:21 כא ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה
Gen 2:22 כב ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם
Gen 2:23 כג ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת
Gen 2:24 כד על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד
Gen 2:25 כה ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו