Lam 2:1 אכדין ק{ר}ץ ייי תוקף רגזיה ית בת ציון רמא מן שמיא לארעא תשבחתא דישראל ולא דכר בית מקדשיה דהוה גלוגדקא לרגלוהי ולא חס עלוהי ביום תקוף רוגזיה׃
Lam 2:2 שיצי ייי ולא חס ית כל עדית ישראל פגר ברגזיה כרכי בית יהודה אמטי לארעא אחיל מלכותא דרס רברבנהא׃
Lam 2:3 קציץ בתקוף רגזיה ית כל יקרא דישראל אתיב אחור ימיניה ולא סייע לעמיה מן קדם בעיל דבבא ואדלק ביעקב כאישתא דמשתלהבא אכלת חזור חזור׃
Lam 2:4 מתח קשתיה וזרק עלי גירין כבעיל דבבא אעתד ית ימיניה דנבוכדנצר וסייעיה כמעיק לעמיה בית ישראל וקטיל כל ריגוג לחיזו עינא במשכן כנישת ציון שדא כביעור אשתא רגזיה׃
Lam 2:5 הוה ייי דמי לבעיל דבבא שיצי ישראל שיצי פלטורהא חביל כל כרכהא ואסגי בכנשתא דיהודה אנינותא ואבילותא׃
Lam 2:6 ושרש כגנתא טלל בית מקדשיה חביל אתר מזומן לכפרא על עמיה נשי ייי בציון מועדא ושבתא ושנא ברגז חמתיה מלכא וכהנא רבא׃
Lam 2:7 שבק ייי מדבחיה בעט מקדשיה מסר ביד בעיל דבבא שורי פלטורהא קלא יהבו בבית מקדשא דייי כקל עמא בית ישראל דמצליין בגויה ביומא דפסחא׃
Lam 2:8 חשיב ייי לחבלא שור כנשתא דציון סט משקוליתהא לא אתיב יד מלשיצאה ואביל מקפנא ושורא כחדא אתפגרו׃
Lam 2:9 טבעו בארעא תרעהא על דנכסו ית חזירא ואובילו מן דמיה עליהון הובד ותבר מזוזתהא מלכה ורברבנהא גלו ביני עממיא על דעברו על פתגמי אוריתא אף נביאהא אתמנע מנהון רוח קדשא לא אשכחו מימרא דייי׃
Lam 2:10 יתבין על ארעא ושתקין סבי כנשתא דציון אסיקו אפר מוקלה על רישיהון בתולתא דבירושלם׃
Lam 2:11 ספו בדמעין עיני אידגרו מעי איתשד לארעא כבדי על תבר כנשתא דעמי כד צהא עולימא וינוקא בפתאות קרתא׃
Lam 2:12 לאמהון אמרין רביא דישראל אן עיבור וחמר כד צהן כקטילא חרבא מן צחותא בפתאות קרתא כד אתאשד נפשיהון מן כפנא לגו עטפות אימהון׃
Lam 2:13 מא אסהיד ביך ומא אהי דמי ליך כנשתא דירושלם מא אחביר ליך ואיהי מנחים ליך בתולת כנשתא דציון ארום סגי תבריך סגיאות תבר גללי ימא רבא בעדן נחשוליה מן הוא אסי דיסי יתיך מן מרעיך׃
Lam 2:14 נביאי שקרא דביניך חזו ליך שקרא ולית מששא לנבואתהון ולא פרסימו ית פורענותא דעתידא למיתי עלך על חוביך לאהדרותיך בתיובתא ונביאו ליך נבואת שקרא וטעותא׃
Lam 2:15 ספיקו עליך ידיהון כל דעבר אורחא שרקו בספותהון וטלטילו רישיהון על כנשתא דירושלם אמרו בפומהון הדא היא קרתא דיימרון סביא דמלקדמין דהיא יאות שפרא חדות כל ארעא׃
Lam 2:16 פתחו עליך פומהון כל בעלי דבבך שרקו בספותהון עסיאו שניהון אמרו חסלנא ברם דין יומא דסברנהי אשכחנא חזינא׃
Lam 2:17 עבד ייי מא דחשיב שלים מלוליה דפקיד למשה עבדיה מן יומין קדמאין דאי לא יעבדון בית ישראל דתקין בעינוהי עתיד הוא לאתפרעא מנהון פגר ולא חס ואחדי עלך בעלי דבבך ארים יקר מעיקיך׃
Lam 2:18 צוח לבהון קדם ייי דרחים עליהון שור קרתא דכנשתא דציון זלוגי כנחלא דמעין יומם ולילי לא תתני תנחומין ליך לפייגא צלותיך ולא תשתוק בבת עינך מלמדמע׃
Lam 2:19 קומי כנישתא דישראל שריא בגלותא עסוקי בליליא במשנה ופתגמי אוריתא בשירוי מטרתא דשפרפרא שדאי כמיא עקמומית ליבך והדרי בתיובא וצליאי בבית כנשתא כל קביל אפי ייי טולי לותיה בצלו ידיך על נפשת עולימיך דיצדיין בכפנא בריש כל מחוזין׃
Lam 2:20 חזי ייי ומסתכל מן שמיא למן אסתקפת כדנן אם חזי לבנתא דישראל למיכל פרי בטנהא עולימיא דמתלפפין בסדינין ענת מדת דינא וכין אמרת אם חזי למקטל כהנא ונבייא בבית מקדשא דייי כמא דקטלתון לזכריה בר עדוא כהנא רבא ונביא מהימן בבית מוקדשא דין ביומא דכפוריא על דאוכח יתכון דלא תעבדון דין דביש קדם ייי׃
Lam 2:21 שכבו על ארעא במחוזיהון עולימא וסבא דהוו רגילין למשכב על כרין דמילת ועל ערסין דשן דפיל בתולתי ועולימי נפלו קטילין בחרבא קטלת ביום רגזך נכסת ולא חסת׃
Lam 2:22 תהי קרי חירותא לעמך בית ישראל על יד מלכא משיחא האכמא דעבדת על יד משה ואהרן ביומא דפסחא ויתכנשון חזור חזור עולימי מן כל אתר דאתבדרו ביום תקוף רגזא דייי ולא הוה בהון שיזבא ושאר בני דלפיפית בסדינין ודרביתי בתפנוקי מלכין בעלי דבבי שיציאונון׃