Eccl 6:1 אית בישתא די חמית תחות שימשא בעלמא הדין ורבתא היא על בני נשא׃
Eccl 6:2 גבר די יהב ליה ייי במזלא עותר ויקר נכסין וליתוי מחסר לנפשיה מן כל דיתרעי ולא אשלטיה ייי על חובתיה למטעם מיניה אילהין ימות בלא וולד ולא חס על קריביה לאחסנותיה ליה ארום אינתתיה תהא מתנסבא לגבר חילונאי ויחסניניה ויאכליניה כל דין גרמו ליה חובוי דלא עבד מיניה מדעם טב ואיתהפך ליה עותריה למהוי להבלו ולמרעא בישא׃
Eccl 6:3 אם יוליד גבר מאה בנין ושנין סגיעין ייחי ובשולטנותא ורבנותא הוא די יהוון יומי חיוי ונפשיה לא סבעת מן טבתא דהות ליה על דחס על עותריה ולא קנא מיניה שמא טבא ואף בית קבורתא לא הות מזדמנא ליה אמרית במימרי דטב מיניה שלילא דלא חמא עלמא הדין׃
Eccl 6:4 ארום בהבלו אתא בעלמא הדין ובהבלו יזיל לעלמא ההוא ובחושך שמיה מתחפי מן בגלל דלית ליה זכותא ושום טב לא קני למיהוי מידכר׃
Eccl 6:5 אוף נהור אוריתא לא חמא ולא ידע בין טב לביש ולמבחן בין עלמא הדין לעלם אוחרן׃
Eccl 6:6 ואילולי הוו יומי חיוי דגברא תרין אלפין שנין ובאוריתא לא עסיק ודינא וצדקתא לא עבר בשבועת מימרא דייי דביום מותיה נפשיה נחיתא לגיהנם לאתר חד דכל חייביא אזלין תמן׃
Eccl 6:7 כל טרחותא דגברא בדיל מזון פמיה הוא טרח ועל מימר פמיה דייי מיתזן ואוף נפשא דאנש לא תשבע מיכלא ומשתיא׃
Eccl 6:8 ארום מא מותר אית לחכימא בעלמא הדין יתיר מן שטיא בגין דרא בישא דלא מתקבל עילויהון ומאן אית לההוא ענייא אילהין למעסק באולפן אוריתא דייי בגין די ינדע הכדין עתיד למיהך כל קבל צדיקיא בגינתא דעדן׃
Eccl 6:9 טב ליה לגברא למחדי על מא דאית ליה ולמעבד צדקתא ולמחמי אגר טב עובדוי ליום דינא רבא מ{א}ן דיזיל לעלמא ההוא בסיגוף נפש ברם דין הבלו לגברא חייבא ותבירות רוחא׃
Eccl 6:10 מא דהוה בעלמא הא כבר איתקרי שמיה ואישתמודע לבני נשא מן יומא דהוה אדם קדמאה וכולא גזירת מימרא דייי היא ולית רשו לגבר למקם בדינא עם מרי עלמא דתקיף מיניה׃
Eccl 6:11 ארום אית פתגמין סגיעין דמסגעין הבלו בעלמא מא מותר אית לגבר די מתעסק בהון׃
Eccl 6:12 ארום מאן הוא די ינדע מא יוטב לאינשא בעלמא הדין אילהין למעסק באוריתא דאינון חיי עלמא וכל מניין יומי חיי הבלו די ייתי בעידן מותיה אינון חשיבין כטללא דמאן הוא די יחוי לאינשא מא דעתיד למיהוי בסופוי בעלמא הדין תחות שמשא׃