Esth 3:1 בתר פיתגמיא האילין עאלת מדת דינא קדם רבון כל עלמא וכן אמרת הלא המן רשיעא נחית וסליק מן שושן לירושלם לבטלא בנין בית מקדשא והא כען רבי מלכא אחשורוש ית המן בר המדתא דמזרעית אגג בר עמלק רשיעא ומנייה רב על כולא ותקין ית כורסיה מעילוי כל רברבניא דעימיה עני מארי עלמא וכן אמר לא ניחא קדמי לשיצאותיה מן עלמא דעד כדו לא אישתמודע בעלמא פסוקי מיניה עד דיתרברב וישתמודע לכל עממיא ומן בתר כן אתפרע מיניה על כל עקתין דעבד איהו ואבהתוהי לעמא בית ישראל
Esth 3:2 וכל עבדי מלכא דבתרע מלכא גחנין לאנדרטא די הקים בחדייה וסגדין ליה להמן ארום כדין פקיד עלוהי מלכא ומרדכי לא הוה גחין לאנדרטא ולא הוה סגיד להמן על דהוה ליה עבד פלח ואיזדבן ליה בטולמא דלחים
Esth 3:3 ואמרו ליה עבדי מלכא די בתרע פלטירין דמלכא למרדכי מה דין את עביר ית תפקידתא דמלכא
Esth 3:4 והוה כד מללותהון לותיה יומא דין ומחר ולא קביל מנהון וחויאו להמן למיחזי היתקיימון פיתגמי מרדכי ארום די להמן לא הוה סגיד על דהוא עבדיה דאיזדבן ליה בטולמא דלחים ולאנדרטא די{ה} הקים בחדייה לא הוה גחין על דהוא יהודי ויהודאי לא הוו פלחין ולא גחנין ליה
Esth 3:5 וחזא המן ארום לית מרדכי גחין לאנדרטא ולא הוה סגיד ליה ואיתמלי המן על מרדכי ריתחא
Esth 3:6 והוה חוך קדמוי לאושטא ידא למקטל ית מרדכי בלחודוהי ארום חויאו ליה דמרדכי אתי מן יעקב דשקל מן עשו אבא דאבוי ית בכרותא וית ברכתא ויהודאי אינון עמא דמרדכי ובעא המן לשיצאה ית כל יהודאי בכל מלכות אחשורוש עמא דמרדכי
Esth 3:7 בירחא קדמאה הוא ירחא דניסן בשנת תריסר למלכות אחשורוש צבע פייסא אמר לשיצאה עמא קדישא נפלת ברת קלא מן שמיא וכן אמרת לא תידחלין כנישתא דישראל אין תהדרין בתיובתא איהוא יהב ערב חילופך בכן שרי שמשי ספרא לצבעא פייסא דעדבין קדם המן מן יומא ליומא שרי מן יומא חד בשבתא ולא עאל מן בגלל דביה איתברי רקיעא בתלת בשבתא ולא עאל מן בגלל דביה איתבריאו שימשא וסיהרא בארבע בשבתא ולא על מן בגלל דביה איתבריאו שבעא כוכביא ותריסר מזליא בחמשא בשבתא ולא עאל מן בגלל דביה איתברי לויתן ותרנגול ברא דיתעתדו לישראל לסעודת יומא רבא בשיתא בשבתא ולא עאל מן בגלל דביה איתברי אדם קדמאה ביומא דשבתא ולא עאל מן בגלל דהוא קיים בין מימרא דיי ובין עמא בית ישראל פסק מן יומיא ושרי בירחיא בניסן ולא עאל מן בגלל זכותא דפיסחא באייר ולא עאל מן בגלל דביה נחת מנא בסיון ולא עאל מן בגלל דביה איתיהיבת אוריתא בסיני בתמוז ולא עאל מן בגלל דביה אתעקר שור ירושלם ולא חזי למיקם עקתא ביה תרין זמנין באב ולא עאל מן בגלל דביה פסקו מיתי מדברא וביה הדרת שכינת מרי עלמא ומלילת עם משה באלול ולא עאל מן בגלל דביה סליק משה לטורא דסיני למיסב תרין לוחין אוחרניתא בתשרי ולא עאל מן בגלל דביה משתבקין חוביהון דישראל במרחשון ולא עאל מן בגלל דביה נח מבולא ואשתזיב נח ובנוהי וכל דהוו עימיה בכסליו ולא על מן בגלל דביה איתצד בי מקדשא בטבת ולא עאל מן בגלל דביה סליק נבוכדנאצר רשיעא על ירושלם ומיסת הוי לעקתא ההיא בשבט ולא עאל מן בגלל דהוא ריש שתא לאילני דמנהון מתקרבין בכוריא כד מטא לסוף תריסר ירחי שתא דאיהו ירחא אדר ואמר בליען אינון ביתא הא כנוני ימא ולא הוה ידע דבנוי דיוסף מתילן לנוני ימא דהכי כתיב וכנוני ימא יסגון בגו בני אינשא על ארעא
Esth 3:8 ואמר המן למלכא אחשורוש איתי עמא חדא מתבדר ומתפרש ביני עממיא ומקצת מנהון דיירין בכל פילכי מלכותך וגזירת אוריתהון שניין מכל עמא לחמנא ותבשילנא ליתהון אכלין וחמרנא ליתיהון שתן ויומי גניסיא דילנא ליתיהון נטרין ונימוסנא לא מקיימין וית גזירת דיני מלכא ליתיהון נטרין ולמלכא לית ליה שום טימי מנהון ומה הנאה אית ליה בהון אין שבוקינון על אפי ארעא
Esth 3:9 אין קדם מלכא שפיר יתכתב להובדיהון ועל כל חד וחד מנהון אנא יהיב לך מאה זוזי דסכום אבהתהון כד נפקו ממצרים הוה שית מאה אלפי זוזי הויין עשרתי אלפין ככרין דכסף לחוד קולמוסא איתיהב לי וכספא יהא מתיהב על ידא דעבדי מטבעא לאעלא לבית גנזי מלכא עני מארי עלמא וכן אמר הא יהבו סלעא לגולגלתא כד נפקו ממצרים דסכום סלעיא הוו ככרין אלפא ושבע מאה ושבעין ושבעא סלעא ולית לך רשו למזבנהון ולית רשו לאחשורוש למזבוניהון
Esth 3:10 ואעדי מלכא ית עזקתיה מעילוי ידיה ויהבה להמן בר המדתא דמזרעית אגג מעיקא דיהודאי
Esth 3:11 ואמר מלכא להמן כספא יהא מתיהב לך ועמא מסירין בידך למיעבד מיניה כמא דיוטב קדמך
Esth 3:12 ואיתקריאו לבלרין דמלכא בירחא קדמאה בתליסר יומין ביה ואיתכתב ככל דפקיד המן לות איסטרטילוסי״איסטרטיליטי#2#״ מלכא ולות רברבני עמא ועמא פילכא ופילכא ברושם כתבהא ועמא ועמא כממלל לישניה בשום מלכא אחשורוש כתוב ומפרש ומחתם בגושפנקא דמלכא
Esth 3:13 ולשדרא פתקין בידא דריהטונין לכל פילכי מלכא לשיצאה ולהובדא ית כל יהודאי מן עולימא ועד סבא טפליא ונשיא ביומא חד ביומא דתליסר יומא לירחא תריסר הוא ירחא דאדר ושללהון לעדאה
Esth 3:14 דיוטגמא דכתבא למיהוי מתיהבא גזירתא בכל פילכא ופילכא מפרסם לכל עממיא למיהויהון זמינין ליומא הדין
Esth 3:15 ריהטונין נפקו זריזין בפיתגמא דמלכא וגזירתא אתיהב בשושן בירנתא ומלכא והמן הוו יתבין למישתי חמרא וקרתא דשושן הוות מתערבלא בחדוות עממין נוכראין ובקל בכותא דעמא בית ישראל
Esth 3:2 וכל עבדי מלכא דבתרע מלכא גחנין לאנדרטא די הקים בחדייה וסגדין ליה להמן ארום כדין פקיד עלוהי מלכא ומרדכי לא הוה גחין לאנדרטא ולא הוה סגיד להמן על דהוה ליה עבד פלח ואיזדבן ליה בטולמא דלחים
Esth 3:3 ואמרו ליה עבדי מלכא די בתרע פלטירין דמלכא למרדכי מה דין את עביר ית תפקידתא דמלכא
Esth 3:4 והוה כד מללותהון לותיה יומא דין ומחר ולא קביל מנהון וחויאו להמן למיחזי היתקיימון פיתגמי מרדכי ארום די להמן לא הוה סגיד על דהוא עבדיה דאיזדבן ליה בטולמא דלחים ולאנדרטא די{ה} הקים בחדייה לא הוה גחין על דהוא יהודי ויהודאי לא הוו פלחין ולא גחנין ליה
Esth 3:5 וחזא המן ארום לית מרדכי גחין לאנדרטא ולא הוה סגיד ליה ואיתמלי המן על מרדכי ריתחא
Esth 3:6 והוה חוך קדמוי לאושטא ידא למקטל ית מרדכי בלחודוהי ארום חויאו ליה דמרדכי אתי מן יעקב דשקל מן עשו אבא דאבוי ית בכרותא וית ברכתא ויהודאי אינון עמא דמרדכי ובעא המן לשיצאה ית כל יהודאי בכל מלכות אחשורוש עמא דמרדכי
Esth 3:7 בירחא קדמאה הוא ירחא דניסן בשנת תריסר למלכות אחשורוש צבע פייסא אמר לשיצאה עמא קדישא נפלת ברת קלא מן שמיא וכן אמרת לא תידחלין כנישתא דישראל אין תהדרין בתיובתא איהוא יהב ערב חילופך בכן שרי שמשי ספרא לצבעא פייסא דעדבין קדם המן מן יומא ליומא שרי מן יומא חד בשבתא ולא עאל מן בגלל דביה איתברי רקיעא בתלת בשבתא ולא עאל מן בגלל דביה איתבריאו שימשא וסיהרא בארבע בשבתא ולא על מן בגלל דביה איתבריאו שבעא כוכביא ותריסר מזליא בחמשא בשבתא ולא עאל מן בגלל דביה איתברי לויתן ותרנגול ברא דיתעתדו לישראל לסעודת יומא רבא בשיתא בשבתא ולא עאל מן בגלל דביה איתברי אדם קדמאה ביומא דשבתא ולא עאל מן בגלל דהוא קיים בין מימרא דיי ובין עמא בית ישראל פסק מן יומיא ושרי בירחיא בניסן ולא עאל מן בגלל זכותא דפיסחא באייר ולא עאל מן בגלל דביה נחת מנא בסיון ולא עאל מן בגלל דביה איתיהיבת אוריתא בסיני בתמוז ולא עאל מן בגלל דביה אתעקר שור ירושלם ולא חזי למיקם עקתא ביה תרין זמנין באב ולא עאל מן בגלל דביה פסקו מיתי מדברא וביה הדרת שכינת מרי עלמא ומלילת עם משה באלול ולא עאל מן בגלל דביה סליק משה לטורא דסיני למיסב תרין לוחין אוחרניתא בתשרי ולא עאל מן בגלל דביה משתבקין חוביהון דישראל במרחשון ולא עאל מן בגלל דביה נח מבולא ואשתזיב נח ובנוהי וכל דהוו עימיה בכסליו ולא על מן בגלל דביה איתצד בי מקדשא בטבת ולא עאל מן בגלל דביה סליק נבוכדנאצר רשיעא על ירושלם ומיסת הוי לעקתא ההיא בשבט ולא עאל מן בגלל דהוא ריש שתא לאילני דמנהון מתקרבין בכוריא כד מטא לסוף תריסר ירחי שתא דאיהו ירחא אדר ואמר בליען אינון ביתא הא כנוני ימא ולא הוה ידע דבנוי דיוסף מתילן לנוני ימא דהכי כתיב וכנוני ימא יסגון בגו בני אינשא על ארעא
Esth 3:8 ואמר המן למלכא אחשורוש איתי עמא חדא מתבדר ומתפרש ביני עממיא ומקצת מנהון דיירין בכל פילכי מלכותך וגזירת אוריתהון שניין מכל עמא לחמנא ותבשילנא ליתהון אכלין וחמרנא ליתיהון שתן ויומי גניסיא דילנא ליתיהון נטרין ונימוסנא לא מקיימין וית גזירת דיני מלכא ליתיהון נטרין ולמלכא לית ליה שום טימי מנהון ומה הנאה אית ליה בהון אין שבוקינון על אפי ארעא
Esth 3:9 אין קדם מלכא שפיר יתכתב להובדיהון ועל כל חד וחד מנהון אנא יהיב לך מאה זוזי דסכום אבהתהון כד נפקו ממצרים הוה שית מאה אלפי זוזי הויין עשרתי אלפין ככרין דכסף לחוד קולמוסא איתיהב לי וכספא יהא מתיהב על ידא דעבדי מטבעא לאעלא לבית גנזי מלכא עני מארי עלמא וכן אמר הא יהבו סלעא לגולגלתא כד נפקו ממצרים דסכום סלעיא הוו ככרין אלפא ושבע מאה ושבעין ושבעא סלעא ולית לך רשו למזבנהון ולית רשו לאחשורוש למזבוניהון
Esth 3:10 ואעדי מלכא ית עזקתיה מעילוי ידיה ויהבה להמן בר המדתא דמזרעית אגג מעיקא דיהודאי
Esth 3:11 ואמר מלכא להמן כספא יהא מתיהב לך ועמא מסירין בידך למיעבד מיניה כמא דיוטב קדמך
Esth 3:12 ואיתקריאו לבלרין דמלכא בירחא קדמאה בתליסר יומין ביה ואיתכתב ככל דפקיד המן לות איסטרטילוסי״איסטרטיליטי#2#״ מלכא ולות רברבני עמא ועמא פילכא ופילכא ברושם כתבהא ועמא ועמא כממלל לישניה בשום מלכא אחשורוש כתוב ומפרש ומחתם בגושפנקא דמלכא
Esth 3:13 ולשדרא פתקין בידא דריהטונין לכל פילכי מלכא לשיצאה ולהובדא ית כל יהודאי מן עולימא ועד סבא טפליא ונשיא ביומא חד ביומא דתליסר יומא לירחא תריסר הוא ירחא דאדר ושללהון לעדאה
Esth 3:14 דיוטגמא דכתבא למיהוי מתיהבא גזירתא בכל פילכא ופילכא מפרסם לכל עממיא למיהויהון זמינין ליומא הדין
Esth 3:15 ריהטונין נפקו זריזין בפיתגמא דמלכא וגזירתא אתיהב בשושן בירנתא ומלכא והמן הוו יתבין למישתי חמרא וקרתא דשושן הוות מתערבלא בחדוות עממין נוכראין ובקל בכותא דעמא בית ישראל