2Chr 18:1 והוה ליהושפט עותר ויקר לסוגי ואתחתן עם אחאב׃
2Chr 18:2 ונחת לסוף שניא לות אחאב לשמרון ונכס ליה אחאב עאן ותורי לסוגי ולעמא די עמיה ושדליה למסק לרמות גלעד׃
2Chr 18:3 ואמר אחאב מלכא דישראל ליהושפט מליך שבטא דבית יהודה התיזיל עמי לרמת גלעד ואמר ליה אנא דיכמתך ודיכמת עמך עמי מה די ימטי לך ימטי לי בקרבא׃
2Chr 18:4 ואמר יהושפט למלכא דישראל תבע כדון יומא דין ית פתגמא דייי׃
2Chr 18:5 וכנש מלכא דישראל ית נביאי ארבע מאה גוברין ואמר להון הכשר לנא דניסק לרמת גלעד אין אתמנע ואמרו סק וימסור ייי בידא דמלכא׃
2Chr 18:6 ואמר יהושפט האיפשר דלית כא נביא דכשר קדם ייי תוב ונתבע מניה׃
2Chr 18:7 ואמר מלכא דישראל ליהושפט תוב אית גברא חד למתבע פתגמא דייי מניה ואנא רחיקתיה מטול דליתוי מתנבי עלי לטבתא ארום כל יומוי לבישתא הוא מיכיהו בר ימלה ואמר יהושפט לא יימר מלכא היכנא׃
2Chr 18:8 וקרא מלכא דישראל לגוואוה״לגוזאה#1#״ חד ואמר סרהיב למיתי למיכיהו בר ימלה׃
2Chr 18:9 ומלכא דישראל ויהושפט מליך שבטא דבית יהודה לבישין לבושי מלכותא ויתבין מסחרין הי כפלגות אדרא דין תבע מן נביי שקרא ודין תבע אולפן מן קדם ייי ומצלי במעלנא דשמרון וכלהון נביי שקרא מתנבן בשקר קדמיהון׃
2Chr 18:10 ועבד צדקיה בר כנענה נבי שקרא דמות צורתא דקרנין דפרזל ואמר כדנן אמר ייי באלין תקטול ית אנש ארם עד די תשיצנון׃
2Chr 18:11 וכלהון נביי שקרא מתנבן בשקר היכנא למימר סק לרמת גלעד ואצלח וימסור ייי בידא דמלכא׃
2Chr 18:12 ועזגדה די אזל למקרי למיכה מליל לותיה למימר הא פתגמי נביי שקרא ממלל חד שוה ותקין קדם מלכא ויהי כדון פתגמך כחדא מנהון ותמליל פתגמין תקנין׃
2Chr 18:13 ואמר מיכה קיים הוא ייי ארום ית די יימר אלהי יתיה אמליל׃
2Chr 18:14 ואתא לות מלכא ואמר מלכא לותיה מיכה הכשר דנסק לרמת גלעד לאגחא קרבא אין אתמנע ואמר סק ואצלח ויתמסרן בידיכון׃
2Chr 18:15 ואמר ליה מלכא עד כמה זמנין אנא מקיים עלך די לא תתנבי עלי לחוד קושטא בשום מימרא דייי׃
2Chr 18:16 ואמר חמית ית כל ישראל מ{נ}דרין עלווי טווריא הי כענא די לית להון רעי ואמר ייי לית רבונין לאלין יתובון אנש לבייתיה בשלם׃
2Chr 18:17 ואמר מלכא דישראל ליהושפט הלא אמרית לוותך דלא יתנבי עלי טב ארום אלהן לביש׃
2Chr 18:18 ואמר הא בכין קביל פתגמי נבואתא דייי חמית ית איקר שכנתיה דייי יתיב על כורסי יקריה וכלהון חיילי שמיא קיימין ומשמשין מן ימיניה ומן שמאליה׃
2Chr 18:19 ואמר ייי מן ישרגג ית אחאב מלכא דישראל ויסק ויתרמי קטיל ברמת גלעד ואמר דין יימר בכדין ודין יימר בכדין׃
2Chr 18:20 ונפק רוחא דנבות דמן יזרעאל ממחיצת צדיקיא וקם קדם ייי ואמר אנא אטעניה ואמר ייי ליה במה׃
2Chr 18:21 ואמר אפוק ואיהי לרוח נבואת שקר בפומהון דכלהון נביוהי ואמר תטעי ואוף אית לך יוכלא למטעי יתהון ברם לית לך רשו למתוב למתב ביני צדיקיא מטול דכל מן דממליל שקר לית איפשר ליה דיהוי מדוריה ביני צדיקיא מבכין פוק מן לותי ועביד כן׃
2Chr 18:22 וכדון הא מני ייי רוח נבואת שקר בפומהון די נב{ו}אך אלין ומן קדם ייי אתגזר לאיתאה עלך בישתא׃
2Chr 18:23 וקריב צדקיה בר כנענה ואלקי ית מיכה עלוי ליסתיה ואמר אידא שעתא אסתלקא רוח נבואה מן קדם ייי מני למללא עמך׃
2Chr 18:24 ואמר מיכה הא את חמי ביומא ההוא די תיעול תוון בגוא תוון לאטמרא׃
2Chr 18:25 ואמר מלכא דישראל דברו ית מיכה ואותבוהי גבי אמון רב קרתא וגבי יואש בריה דמלכא׃
2Chr 18:26 ותימרון כדנן אמר מלכא מני ית דין בבית אסירי ואוכלוהי לחים בדחוק ומוי בדחוק עד זמן דאתוב בשלם׃
2Chr 18:27 ואמר מיכה אין מיתב תתוב בשלם לית רעוא דייי בי ולא אתמלל ברוח נבותה עמי ואמר שמעו עממיא כלהון׃
2Chr 18:28 וסליק מלכא דישראל ויהושפט מליך שבטא דבית יהודה לרמת גלעד׃
2Chr 18:29 ואמר מלכא דישראל ליהושפט אנא אשתני ואיעול בקרבא ואנת לבוש לבושך ואשתני מלכא דישראל ועל בקרבא׃
2Chr 18:30 ומלכא דארם פקיד ית רבני ארתיכא די ליה למימר לא תגיחון קרב עם זעירא ועם רבא ארום אלהן עם מלכא דישראל בלחודוי׃
2Chr 18:31 והוה כד חמון רבני ארתיכא ית יהושפט ואנון אמרו מלכא דישראל הוא ואסחרו עלוי לאגחא קרבא וצוח יהושפט ומימרא דייי סייע ליה ורחיקנון ייי מניה׃
2Chr 18:32 והוה כד חמון רבני ארתיכא ארום לא הוה מלכא דישראל ותבו מאחורוהי׃
2Chr 18:33 ונעמן רב חילא דרב מלכא דארם נגד בקשתא לקבליה לאשלמא נבואת אליה דמן תשוב ונבואת מיכה בר ימלה ומחא ית מלכא דישראל ביני לבא וביני חצר כבדא מאתר מדבקייה דשריינא ואמר למן דמרכיב ליה חזור לאחורך ואפיקני מן משירית עבדי קרבא ארום אתמרעית׃
2Chr 18:34 וסליקו עבדי קרבא ביומא ההוא ומלכא דישראל הוה מתקף וקאים בארתיכא כל קביל אנש ארם עד רמשא ומית לעדן מטמע שמשא׃
2Chr 18:2 ונחת לסוף שניא לות אחאב לשמרון ונכס ליה אחאב עאן ותורי לסוגי ולעמא די עמיה ושדליה למסק לרמות גלעד׃
2Chr 18:3 ואמר אחאב מלכא דישראל ליהושפט מליך שבטא דבית יהודה התיזיל עמי לרמת גלעד ואמר ליה אנא דיכמתך ודיכמת עמך עמי מה די ימטי לך ימטי לי בקרבא׃
2Chr 18:4 ואמר יהושפט למלכא דישראל תבע כדון יומא דין ית פתגמא דייי׃
2Chr 18:5 וכנש מלכא דישראל ית נביאי ארבע מאה גוברין ואמר להון הכשר לנא דניסק לרמת גלעד אין אתמנע ואמרו סק וימסור ייי בידא דמלכא׃
2Chr 18:6 ואמר יהושפט האיפשר דלית כא נביא דכשר קדם ייי תוב ונתבע מניה׃
2Chr 18:7 ואמר מלכא דישראל ליהושפט תוב אית גברא חד למתבע פתגמא דייי מניה ואנא רחיקתיה מטול דליתוי מתנבי עלי לטבתא ארום כל יומוי לבישתא הוא מיכיהו בר ימלה ואמר יהושפט לא יימר מלכא היכנא׃
2Chr 18:8 וקרא מלכא דישראל לגוואוה״לגוזאה#1#״ חד ואמר סרהיב למיתי למיכיהו בר ימלה׃
2Chr 18:9 ומלכא דישראל ויהושפט מליך שבטא דבית יהודה לבישין לבושי מלכותא ויתבין מסחרין הי כפלגות אדרא דין תבע מן נביי שקרא ודין תבע אולפן מן קדם ייי ומצלי במעלנא דשמרון וכלהון נביי שקרא מתנבן בשקר קדמיהון׃
2Chr 18:10 ועבד צדקיה בר כנענה נבי שקרא דמות צורתא דקרנין דפרזל ואמר כדנן אמר ייי באלין תקטול ית אנש ארם עד די תשיצנון׃
2Chr 18:11 וכלהון נביי שקרא מתנבן בשקר היכנא למימר סק לרמת גלעד ואצלח וימסור ייי בידא דמלכא׃
2Chr 18:12 ועזגדה די אזל למקרי למיכה מליל לותיה למימר הא פתגמי נביי שקרא ממלל חד שוה ותקין קדם מלכא ויהי כדון פתגמך כחדא מנהון ותמליל פתגמין תקנין׃
2Chr 18:13 ואמר מיכה קיים הוא ייי ארום ית די יימר אלהי יתיה אמליל׃
2Chr 18:14 ואתא לות מלכא ואמר מלכא לותיה מיכה הכשר דנסק לרמת גלעד לאגחא קרבא אין אתמנע ואמר סק ואצלח ויתמסרן בידיכון׃
2Chr 18:15 ואמר ליה מלכא עד כמה זמנין אנא מקיים עלך די לא תתנבי עלי לחוד קושטא בשום מימרא דייי׃
2Chr 18:16 ואמר חמית ית כל ישראל מ{נ}דרין עלווי טווריא הי כענא די לית להון רעי ואמר ייי לית רבונין לאלין יתובון אנש לבייתיה בשלם׃
2Chr 18:17 ואמר מלכא דישראל ליהושפט הלא אמרית לוותך דלא יתנבי עלי טב ארום אלהן לביש׃
2Chr 18:18 ואמר הא בכין קביל פתגמי נבואתא דייי חמית ית איקר שכנתיה דייי יתיב על כורסי יקריה וכלהון חיילי שמיא קיימין ומשמשין מן ימיניה ומן שמאליה׃
2Chr 18:19 ואמר ייי מן ישרגג ית אחאב מלכא דישראל ויסק ויתרמי קטיל ברמת גלעד ואמר דין יימר בכדין ודין יימר בכדין׃
2Chr 18:20 ונפק רוחא דנבות דמן יזרעאל ממחיצת צדיקיא וקם קדם ייי ואמר אנא אטעניה ואמר ייי ליה במה׃
2Chr 18:21 ואמר אפוק ואיהי לרוח נבואת שקר בפומהון דכלהון נביוהי ואמר תטעי ואוף אית לך יוכלא למטעי יתהון ברם לית לך רשו למתוב למתב ביני צדיקיא מטול דכל מן דממליל שקר לית איפשר ליה דיהוי מדוריה ביני צדיקיא מבכין פוק מן לותי ועביד כן׃
2Chr 18:22 וכדון הא מני ייי רוח נבואת שקר בפומהון די נב{ו}אך אלין ומן קדם ייי אתגזר לאיתאה עלך בישתא׃
2Chr 18:23 וקריב צדקיה בר כנענה ואלקי ית מיכה עלוי ליסתיה ואמר אידא שעתא אסתלקא רוח נבואה מן קדם ייי מני למללא עמך׃
2Chr 18:24 ואמר מיכה הא את חמי ביומא ההוא די תיעול תוון בגוא תוון לאטמרא׃
2Chr 18:25 ואמר מלכא דישראל דברו ית מיכה ואותבוהי גבי אמון רב קרתא וגבי יואש בריה דמלכא׃
2Chr 18:26 ותימרון כדנן אמר מלכא מני ית דין בבית אסירי ואוכלוהי לחים בדחוק ומוי בדחוק עד זמן דאתוב בשלם׃
2Chr 18:27 ואמר מיכה אין מיתב תתוב בשלם לית רעוא דייי בי ולא אתמלל ברוח נבותה עמי ואמר שמעו עממיא כלהון׃
2Chr 18:28 וסליק מלכא דישראל ויהושפט מליך שבטא דבית יהודה לרמת גלעד׃
2Chr 18:29 ואמר מלכא דישראל ליהושפט אנא אשתני ואיעול בקרבא ואנת לבוש לבושך ואשתני מלכא דישראל ועל בקרבא׃
2Chr 18:30 ומלכא דארם פקיד ית רבני ארתיכא די ליה למימר לא תגיחון קרב עם זעירא ועם רבא ארום אלהן עם מלכא דישראל בלחודוי׃
2Chr 18:31 והוה כד חמון רבני ארתיכא ית יהושפט ואנון אמרו מלכא דישראל הוא ואסחרו עלוי לאגחא קרבא וצוח יהושפט ומימרא דייי סייע ליה ורחיקנון ייי מניה׃
2Chr 18:32 והוה כד חמון רבני ארתיכא ארום לא הוה מלכא דישראל ותבו מאחורוהי׃
2Chr 18:33 ונעמן רב חילא דרב מלכא דארם נגד בקשתא לקבליה לאשלמא נבואת אליה דמן תשוב ונבואת מיכה בר ימלה ומחא ית מלכא דישראל ביני לבא וביני חצר כבדא מאתר מדבקייה דשריינא ואמר למן דמרכיב ליה חזור לאחורך ואפיקני מן משירית עבדי קרבא ארום אתמרעית׃
2Chr 18:34 וסליקו עבדי קרבא ביומא ההוא ומלכא דישראל הוה מתקף וקאים בארתיכא כל קביל אנש ארם עד רמשא ומית לעדן מטמע שמשא׃
Previous
List